לצד ההכרזה, חוזרת ועולה הביקורת: כיצד גם השנה לא נמצא עיתונאי המזוהה עם הימין או עיתונאי דתי/חרדי בין הזוכים. בדיקת News1 מראה כי בעבר זכו אומנם שלמה נקדימון, יעקב אחימאיר ואורי אליצור, אך מדובר ביוצאים מן הכלל. בעשורים האחרונים ניכרת העדפה ברורה לעיתונאים המזוהים עם המרכז-שמאל והממסד התל אביבי, בעיקר מהארץ ו־TheMarker. הרכבי הוועדות עצמם מחזקים את התחושה. כך, בוועדה לתקשורת האלקטרונית כיהנו חן אריאלי - לשעבר סגנית ראש העיר תל אביב ופעילה חברתית - והד"ר ענת באלינט, לשעבר כתבת בהארץ וכותבת קבועה ב"העין השביעית". הרכב זה מוסיף דלק לטענות על "שבטיות" וייצוג חסר של עיתונאים מחוץ לממסד התקשורתי. הדבר מקומם שבעתיים כאשר מדובר בפרסם המוענק מרשות ציבורית (עיריית ת"א-יפו). המסקנה ברורה: פרס סוקולוב ממשיך להיחשב יוקרתי וחשוב, אך השאלה האם הוא מייצג את ריבוי הקולות בתקשורת הישראלית - נותרת פתוחה.