23 חודשים לאחר טבח 7 באוקטובר, צה"ל טרם העביר להורי התצפיתניות בחמ"ל נחל עוז את כל התיעוד שבידיו משעותיהן האחרונות של בנותיהם. המדינה ביקשה ארכה נוספת, שנה לאחר הגשת העתירה בנושא, ובג"ץ הורה (7.9.25) לקבוע דיון בעתירה לחודש נובמבר - בתקווה שעד אז הדבר יתייתר. את העתירה הגישו הוריהן של עשר תצפיתניות: עדי לנדמן, שחף ניסני, מיה ויאלובו-פולו, שי אשרם, ים גלס, שיראל מור, רוני אשל, שירת-ים עמר והדר כהן שנרצחו ב-7 באוקטובר, ונועה מרציאנו שנרצחה בשבי. לדברי ההורים, הם "ביקשו להקל על כאבם, ולו במעט, באמצעות צפייה והאזנה לתיעודיים מהשעות האחרונות של בנותיהם במוצב, כמובן מבלי לפגוע בביטחון המידע ובסודיות ככל ויש חשש לפגיעה מעין זו. "בקשיות עורף בלתי נתפסת, כל פניותיהם נפלו על אוזניים ערלות, כאשר גם מכתב מיצוי הליכים שנשלח למשיב, ראש המטה הכללי - מפקד צבא ההגנה לישראל, לא הביא לקבלת התיעודים המבוקשים, אלא לתשובה עקרה הכוללת הודעה על כך שלמשיב דרוש זמן ועל כן ובלית ברירה מוגשת עתירה זו". לטענתם, פניותיהם "נדחו ללא מתן כל נימוק סביר שיש בו כדי להסביר את הפגנת אטימות הלב הבלתי מובנת בשים לב לזהות המבקשים ולתיעודים המבוקשים". בתגובתה המקדימה מסרה המדינה, כי היא מוכנה להעביר את התיעודים, אך "מאחר שלא ניתן לזהות באופן ודאי למי מהתצפיתניות שייך כל אחד מהקולות, המשיבים מבקשים את הסכמת העותרים כולם לכך שהעותרים כולם יקבלו את ההקלטות כולן. לצד זאת, המשיבים גם יפנו להורי תצפיתניות שהיו במוצב אך אינם עותרים בעתירה שלפנינו, לקבל את הסכמתם, טרם העברת ההקלטות, לכך שהעותרים, וכמובן אף הם, יקבלו את ההקלטות כולן". המדינה טענה, כי לאור זאת - העתירה התייתרה. אולם, הודעת עידכון שמסרה המדינה בחודש יוני העלתה שהתמונה מורכבת בהרבה. לדבריה, "הועברו לחלק מהעותרים הקלטות הכוללות את קולותיהן של בנותיהם, המכונות 'קולות מלחמה', לאחר שצה"ל הצליח לזהות את קולן בהן. לעותרים האחרים לא נמסרו 'קולות מלחמה', שכן במהלך פרק הזמן האמור לא זוהו קולותיהן של בנותיהם בהקלטות. בעניין זה יעדכנו המשיבים כי בכוונתם לאפשר לעותרים המעוניינים בכך להגיע למחנות צה"ל להאזין להקלטות הקשר המלאות".