בית המשפט העליון החליט (8.9.25) להרחיב את ההרכב הדן בעתירות המבקשות להורות לצה"ל להוציא מיידית צווי גיוס לרבבות חרדים. בשלוש העתירות כבר הוצא צו על תנאי, והדיון הבא בהן קבוע ל-30.10.25. הרחבת ההרכב מלמדת על חשיבות העניין ורומזת שבג"ץ מוכן לקבל החלטות מרחיקות לכת. העתירות הוגשו בידי התנועה לאיכות השלטון, תנועת ישראל חופשית וראשי תנועת "אמא ערה" בשנה שעברה, לאחר פסק הדין ביוני אשתקד בו קבעו פה אחד תשעה שופטים, כי שוב אין בסיס חוקי שלא לגייס את החרדים. עתירות אלו הן הרקע לדיונים שמקיימים מזה חודשים היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, ובכירי הדרג המקצועי בצה"ל ובמשרדי הממשלה הרלוונטיים (בעיקר הביטחון והאוצר). בדיונים אלו קיימת אחידות דעים בדבר הצורך הדחוף לגייס אלפי חרדים ולנקוט צעדים משמעותיים נגד המשתמטים. באפריל השנה הוציא בג"ץ צו על תנאי, אשר הורה לממשלה ולצה"ל לנמק "מדוע לא יוציאו או יוסיפו להוציא צווי גיוס בעניינם של המועמדים לשירות ביטחון שעליהם נסבות העתירות, בהיקף המתאים לצורכי הצבא כפי שאלה מוצגים מעת לעת על-ידי הגורמים המקצועיים בצבא; ומדוע לא יפעלו לאכיפת הצווים שהוצאו גם על-ידי נקיטת צעדי אכיפה אישיים אפקטיביים כלפי מי שהוצאו להם צווי גיוס ולא התייצבו בהתאם". הצו הוצא בידי המשנה לנשיא, נעם סולברג (המגלה גישה תקיפה במיוחד נגד השתמטות החרדים) והשופטים דפנה ברק-ארז ודוד מינץ. בהמשך החליפה השופטת יעל וילנר את ברק-ארז, אך כעת החליט ההרכב שהמשך ההליך יידון בפני חמישה שופטים. בתיאום עם הנשיא יצחק עמית הוחזרה ברק-ארז להרכב, ויחד עימה צורף עופר גרוסקופף.