היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, מבקשת מבג"ץ (9.9.25) לדון בדחיפות בעתירות המבקשות להורות לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להעביר את איתמר בן-גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי. לדבריה, בן-גביר "מוסיף להתנהל בניגוד לדין באופן שיש בו כדי לפגוע קשות בפעילותה התקינה של המשטרה, בעצמאותה המקצועית ובממלכתיותה", וזאת תוך הפרת התחייבותו לבג"ץ לפעול על-פי העקרונות שגובשו על דעתו. מיארה אינה מביעה בשלב זה דעה ברורה לגבי המשך כהונתו של בן-גביר, והיא תעשה זאת אם ןכאשר יקבע בג"ץ דיון בעתירות. היא אישרה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להיות מיוצג בידי עו"ד מיכאל ראבילו ומבקשת לאפשר לו להגיב בתוך שבועיים. נתניהו גם מביע תמיהה על כך שמיארה שינתה את עמדתה בלא לשוחח עימו, אלא מודיעה על כך לבג"ץ. לדברי מיארה, בן-גביר "מוסיף להתייחס באופן פומבי לחקירות קונקרטיות של שוטרים, ליצור דה-לגיטימציה לחקירות ומתן הכשר להתנהלות השוטר החשוד. זאת, תוך כרסום בשלטון החוק ובאופן המנוגד במפורש לעקרונות שלהם התחייב לאחרונה". היא מתייחסת לתמיכתו של בן-גביר בניצב-משנה אבישי מועלם למרות החקירה נגדו ובסגן-ניצב עמית פולק למרות כתב האישום נגדו. עוד מזכירה מיארה את סירובו של בן-גביר לקדם את רב-פקד רינת סבן, שהייתה מחוקרי תיקי נתניהו. "מתעורר חשש כבד, ולמעלה מכך, כי עיכוב הקידום נובע אך משיקולים פוליטיים זרים למינוי", היא אומרת. התנהלותו של בן-גביר עלולה "להרתיע קצינים ושוטרים בכלל מלמלא תפקידם נאמנה", מזהירה מיארה. היא גם מתייחסת לנוהל שמתכנן בן-גביר לפרסם בנוגע להפגנות, אשר לדבריה אינו עולה בקנה אחד עם הדין ועם פסיקת בג"ץ. מיארה מסכמת באומרה, כי "במצב הדברים הקיים, אין בנמצא ערובות אפקטיביות מספקות ובנות אכיפה להבטחת הדין, ולמניעת התערבויות פוליטיות הפוגעות בעצמאותה המקצועית של המשטרה וממלכתיותה תחת כהונתו של השר... לא נראה שאימוצם של נהלים חדשים ותיקון נהלים קיימים כפי ש הוסכם במסמך העקרונות, ואשר גובשו על-ידי הצוות, יהוו בנסיבות העניין הקיימות העמדת ערובות מספקות להבטחת מניעת התערבות פוליטית פסולה בעבודת המשטרה".

מסמך העקרונות מחודש אפריל

בסוף אפריל הגישה מיארה לבג"ץ "עקרונות ביחס לממשק בין השר לביטחון לאומי ומשטרת ישראל", בהסכמתו של בן-גביר ולמעשה כתנאי מבחינתה להמשך כהונתו. עקרונות אלו אמורים היו להיות בתוך חודשיים בנוהלי המשרד לביטחון לאומי. בין היתר נקבע, כי בן-גביר ייוועץ במיארה ובמפכ"ל, דני לוי, לפני שיגבש מדיניות "בעניינים בעלי השפעה על הזכות לחופש ביטוי, מחאות והפגנות", וכי הוא לא יעסוק "במישרין או בעקיפין, בנושאי מחאה והפגנה נגד השלטון". עוד נקבע, כי "השר לא ייתן הנחיות או יתערב בדרך אחרת בקבלת החלטות אופרטיביות, ובשיקול הדעת המבצעי של המשטרה, לרבות בדרך של מתן הנחיות או השפעה בעקיפין... השר אינו מוסמך לקבוע מדיניות בנושא חקירות, להבדיל מסמכותו להתוות מדיניות ועקרונות כלליים. השר לא יתערב או ישפיע בכל אופן שהוא, במישרין או בעקיפין, בענייני חקירות" והוא לא יתייחס לחקירות נגד שוטרים". עוד נקבע, כי המינויים עד לדרגת תת-ניצב ועד בכלל ייעשו על בסיס ההמלצות המקצועיות של המפכ"ל וסגל הפיקוד הבכיר, ודחייתן תחייב נימוק. בן-גביר גם לא יוכל לראיין את מי שלא הומלצו בדרך זו. נקבעו מגבלות על פגישות של בן-גביר עם מועמדים לקידום, והוא לא ייפגש כלל עם מועמדים בתחומי החקירות, המודיעין, הייעוץ המשפטי והתביעות (למעט מי שיעמדו בראש יחידות אלה). מיארה הסבירה אז לבג"ץ, כי "התשתית הראייתית המינהלית העדכנית באשר להתנהלותו של השר בתקופת כהונתו מלמדת, לכאורה, על התערבות פוליטית פסולה, חוזרת ונשנית, בעבודת המשטרה ובקבלת החלטות אופרטיביות-מבצעיות, בדגש על הפעלת הכוח, בסיטואציות בעלות רגישות מיוחדת (מחאה נגד הממשלה, שימוש בכוח נגד אזרחים). "זאת, תוך פגיעה בשלטון החוק ובאופיה הממלכתי והא-פוליטי של המשטרה והפרת החלטות של בית המשפט. על כך יש להוסיף התבטאויות קשות כלפי שופטים על-רקע ביצוע מלאכת השיפוט, שיש בהן כדי להוביל לזילות החלטותיהם, גם בפני אנשי משטרה, ולפגוע בעצמאות השיפוטית; וכן להרתיע גורמי אכיפת חוק במילוי תפקידם". עם זאת, המשיכה מיארה בהתייחסה למסמך העקרונות, "אף שהמצב אינו חף מקושי או משביע רצון, לעקרונות שגובשו יש פוטנציאל ממשי ליצירת שינוי במצב הדברים הקיים, כפוף ליישום העקרונות והערובות בשטח באופן דקדקני על-ידי כל הנוגעים בדבר, הדרג הפוליטי ומי מטעמו וגורמי משטרת ישראל. "מובן, כי ישנו קושי לקבוע ערובות אפקטיביות נוכח התנהלות השר עד כה, והפיקוח על יישומן של ערובות כאמור בפועל אינו פשוט כלל ועיקר במישור המעשי. לכן, מעבר למתן תוקף של החלטה שיפוטית לכל מנגנון שייקבע, נדרש יהיה גם לעגן את הערובות באופן סדור בנוהלי המשטרה ובפקודותיה ובנהלי המשרד לביטחון לאומי, וכן לבחון את יישומן בפועל על-ידי השר ויתר הנוגעים בדבר, על-מנת לעמוד על האפקטיביות שלהן ועל השלכתן על בחינת המינוי".