ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה (8.9.25) ישיבת מעקב על יישום המלצות דוח קנפו בנוגע לעלייה מאתיופיה. בישיבה נחשף כי כ־300 בקשות לא נבדקו בשל השלמת המכסה שהוגדרה בהחלטת הממשלה מ־2021. יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב אמר: "הממשלה סגרה את השערים מאתיופיה ואי אפשר לקבל את זה. הציפייה שלנו היא שמסלול חוק השבות יהיה פתוח וללא עיכובים". הממשלה קידמה בשנים האחרונות תוכנית להבאת אלפי בני מנשה, מהלך שקריב בירך עליו - אך מתח ביקורת על ההפליה: "למה קודם כל להעלות 5,000 בני מנשה לפני שמטפלים ב־300 המקרים שממתינים מאז 2022?" ח"כ צגה מלקו הצטרפה לביקורת ורמזה לשיקולים פוליטיים: "הפכו את הנושא לפוליטי נטו". נתונים ומכסות מבצע "צור ישראל" (2020-2023) הביא ארצה 3,073 מבקשי עלייה מאתיופיה וקרוביהם, בהתאם למכסה של 3,000 שקבעה החלטת ממשלה 713. מיכל יוסיפוף מרשות ההגירה אמרה בדיון: "יש כ־300 בקשות שטרם נבדקו. אם תהיה החלטת ממשלה חדשה, נשים גז ונעשה את כל המאמצים". קריב דחה את הגישה: "תפקידכם לשים את הנתונים בפני הממשלה, לא להמתין להחלטה חדשה". בדיון עלה כי לא יושמו תקנים חדשים לדסק הבוחן זכאות לעלייה. סתיו שמעון חנן מרשות ההגירה הציגה את המספרים: בשנת 2024 הוגשו 338 בקשות - מתוכן 13 אושרו, 179 נדחו ו־146 נותרו בטיפול. השנה הוגשו 332 בקשות - 29 אושרו, 175 נדחו ו־128 ממתינות. לדבריה, "יש לנו עובדת אחת בלבד שמבצעת ראיונות". קריב הגיב: "לא יכול להיות שיהיה אדם אחד שבוחן מאות בקשות בשנה". סוגיית "המרת הדת" נציגת רשות ההגירה סתיו שמשון הסבירה כי בדיקת המסמכים מתבססת על מאגרי מידע ישנים, ולעיתים התשובות כוללות אזכור של קבורה בבתי קברות נוצריים. עו"ד רחל פיש בן-ישראל מהמרכז לסיוע משפטי טענה: "במכתבים נכתב 'אין זכאות כי יש התנצרות' - ללא סימוכין מספקים". ח"כ משה סלומון הוסיף: "באתיופיה אין עולם חילוני. מי שאינו דתי נחשב כנוצרי, וזה גורם לסירובים שגויים". לדיון הצטרפו הלומי קרב שקראו תשומת לב לבעיותיהם. חגי עזרן אמר: "60 הלומי קרב התאבדו מתחילת המלחמה. המשפחות שלנו מתפרקות". קריב הודה להם והזמין אותם לדיונים ייעודיים. בסיכום הדיון הודיע קריב: "נוציא מכתבים חריפים לשלושת המשרדים הרלוונטיים. אם הממשלה לא תתקדם - נדרוש זאת בבג"ץ. נבקש לוחות זמנים ברורים ונתעקש על הרחבת דסק הזכאות".