מעבר לדיון הנוכחי, מתועדות בוועדה החלטות קודמות: תמיכה במאגר "קבלנים ללא מודיעין שלילי", בחינת רשימות מאושרות בשיתוף המשטרה, מעגלי מעקב אחרי הכסף (חשבונות, בנקים ומיסים), ופנייה לחיזוק כוח האדם בחקירות. ההיגיון: לחסום מראש, להצר את צעדיהם במרחב הכלכלי ולהבטיח התקשרויות מלאות ומפוקחות ברשויות.
במשרד לביטחון לאומי סוכמו דרכי התמודדות מערכתיות: נוהל מניעת חדירת גורמי פשיעה למכרזי משרדי הממשלה על בסיס פראפרזות מודיעיניות; צוות בין-משרדי למכרזי הרשויות המקומיות לקידום רגולטור באוצר שיוסמך לפסול גורמים עברייניים; ומעקב ישיר של המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית אחר החקיקה והיישום בשנים הקרובות.
במקביל, מסמך מדיניות שהונח בפני ועדת הפנים מבקש להרחיב את ההסדרים גם ל"תחומי תשתית חיונית" כהגדרת חוק הריכוזיות: אנרגיה, מים, חשמל, התפלה, תשתיות תקשורת והפעלת קווי תחבורה ציבורית. המחברים מזהירים כי חדירה לשדות הללו עלולה לסכן את רציפות השירותים, לערער יציבות כלכלית ולהעמיק את הפגיעה באמון הציבור. בין הדוגמאות שהובאו: אירועי הצתות אוטובוסים על-רקע דרישות דמי חסות - עדות לאיום הממשי על שרשראות השירות. הדרישה: להקדים תרופה למכה, למנוע דריסת רגל מראש ולהרתיע באמצעות אסדרה ממוקדת.
לסיכום הדיון, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, ח"כ פוגל, הכריז כי מונחות "מספר הצעות חוק שעלינו לקדם כדי לתת כלים נוספים להילחם בתופעה" והדגיש "תקיפה כלכלית מצד אחד והגדרת ארגונים אלה כארגוני טרור". יו"ר ועדת הפנים, ח"כ קרויזר, התחייב: "נהווה כלי ופלטפורמה לכל רעיון ולכל יוזמה. המלחמה בארגוני הפשיעה מוטלת על כולנו".