ח"כ
יסמין פרידמן העירה מניסיונה בשטח: "למיטב ידיעתי יש שתי ניידות תנועה במשמרת בלבד - זה לא הגיוני". ארובס הדגיש כי נוסף לכוחות המחוז "פועלות יחידות בין-עירוניות - מתנ"א, יסמ"ג ויחידה ארצית - וביצענו 324 מבצעי אכיפה מתחילת השנה".
עו"ד ליאת אליהו סבן, מהלשכה המשפטית במשרד לביטחון לאומי, הציגה מהלך אסדרתי לקיצור הליכים: "אנחנו מקדמים הליך שבו אחוז גדול של עבירות תעבורה יהפכו למנהליות, ורק המקרים החמורים יעברו לבתי המשפט. המהלך נועד לייעל את ההליכים ולהקל על העומס בבתי הדין ובתביעה".
נצ"מ עמיר ג'יבלי, רמ"ח מחקר ופיתוח היוצא באת"ן, תיאר התמקדות בעבירות שמעלות סיכון לתאונות: "הרחבנו שימוש במצלמות טקטיות, רחפנים ומצלמות מהירות א3. מתחילת השנה ביצענו מעל 200 פעילויות ממוקדות בכבישי הנגב, בהן חולטו רכבים". לדבריו, "במחוז ניתנו 27,545 דוחות בריונות - כ־10,000 יותר מב־2024 - ובעבירות מסכנות חיים מעל 23 אלף דוחות, כ־2,000 יותר מהשנה החולפת. נוכח מחסור בניידות, הפתרון הוא הגברת האכיפה האלקטרונית". ג'יבלי ציין כי ל־2026 מקודמים מיזמים כגון חישוב מהירות ממוצעת וניתוח וידאו ממוחשב.
לב טליצקי, נתיבי ישראל, התריע על פגיעה שיטתית באמצעי בטיחות ואכיפה: "במרחב נגב אנחנו חווים ונדליזם במקומות עם מצלמות, עד כדי ניסור עמודים ולעיתים פגיעה בתאורת כביש. יש גם פריצות לארונות רמזורים וגניבת מצברים". לדבריו, "אנחנו מקדמים תאורה ומעקות בטיחות, אך יש חשש שיינוסרו במעברים מן השטח לכביש. נדרש שיתוף פעולה הדוק עם המשטרה והצבת אמצעים טכנולוגיים מוגני־חבלה".
פוגל חידד את קווי הפעולה: "המשטרה צריכה להחליט היכן יעילה טכנולוגיה והיכן נדרשת נוכחות אנושית מוגברת. אני תומך בהחמרת ענישה ללא מעצרים - חילוט רכבים וקנסות משמעותיים - ובמקביל בשיפור תשתיות שימנעו סכנות מלכתחילה".