שר המשפטים, יריב לוין, מביע (14.9.25) נכונות מותנית לחזור למתווה של ועדת גרוניס לצורך הליך הדחתה של גלי מיארה מתפקיד היועצת המשפטית, כפי שהציע בג"ץ לפני שבועיים. לוין והשר עמיחי שיקלי, שעמד בראש ועדת השרים המיוחדת שהקימה הממשלה במקומה של ועדת גרוניס, מבקשים לקבוע שהוועדה תוכל לפעול גם בלי נציג של הממשלה ושההליך יהיה מהיר מאוד. התגובה הוגשה דקות אחדות לפני פקיעתו של המועד שקבע בג"ץ. לוין ושיקלי טוענים בצורה חסרת תקדים, כי הצו על תנאי וצו הביניים - שהורו לממשלה לנמק את ההדחה והקפיאו את מימושה - הם מנוגדים לחוק, מתעלמים מכך שהממשלה רשאית לשנות את החלטותיה כשם שבית המשפט העליון משנה את פסיקתו, מהווים הכפפה העם לשלטון בית המשפט. מנוגדים לתקנת המדינה ואינם מעשיים בשל העדר כל אמון בין הממשלה למיארה. לטענתם, כל אלו מלמדים "על עומק השבר בו מצויה מערכת המשפט ועל הצורך הדוחק בתיקון יסודי ועמוק" שלה. "עם זאת, לנוכח הצורך הדחוף בפעולתו התקינה של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, ובפרט בעת מלחמה עצימה שבו שרויה המדינה, ולנוכח העובדה שעו"ד בהרב-מיארה לא מקיימת יחסי עבודה כלל עם הממשלה וכל יום שעובר במצב זה גורם נזק כבד למדינה ולכלל תושביה, הממשלה מוכנה, משיקולים מעשיים לצורך חיסכון בזמן ותחת מחאה, לקיים דיון בהצעתו של בית המשפט, ככל שהצעה זו תתגבש להצעה ברורה ושלמה שתבטיח את ביצוע הליך ההיוועצות באופן מהיר", אומרים לוין ושיקלי. הם מוסיפים, כי אם משמעות ההצעה היא סיכול בפועל של סמכות הממשלה להדיח את מיארה - הממשלה דוחה אותה מכל וכל. לעומת זאת, אם יתקבלו התנאים שהציבו, הממשלה תהיה מוכנה לחזור למתווה עליו המליצה ועדת שמגר (דהיינו: להיוועץ בוועדת גרוניס), "כדי לצמצם מחלוקות בציבור ומהלכים חד-צדדיים הדדיים בין רשויות השלטון בעיצומה של מלחמה". מאחר שהממשלה לא הצליחה למצוא שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לשעבר שיתמכו בהדחה, לוין ושיקלי מבקשים כאמור שהוועדה תפעל בלי נציג של הממשלה - מה שעשוי להגדיל את הסיכוי שיהיה רוב להדחתה של מיארה. עוד הם דורשים לקבוע שוועדת גרוניס תשלים את עבודתה בתוך שבועיים מיום שהכנסת תקבע את הנציג שלה בה ומהיום בו הממשלה תאייש את הנציג שלה או תוותר על האיוש.

ההמלצה ניתנה פה אחד

המלצת בג"ץ ניתנה פה אחד לפני שבועיים, בידי תשעת השופטים בראשות הנשיא יצחק עמית. מאחר שהממשלה לא מסרה תגובה מקדמית לעתירות, הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה לממשלה לנמק מדוע לא יבוטלו ההחלטות בהליך ההדחה, וכאמור אפשר לה להודיע מרצונה על חזרה למתווה ועדת גרוניס. השופטים גם הדגישו, כי עומד בעינו צו הביניים המקפיא את ההדחה. בהחלטה נאמר: "על-פי הדין הפעלת הסמכות לפיטורי בכירים בשירות הציבורי על-ידי הממשלה או מי מחבריה מחייבת היוועצות בוועדה הציבורית שהמלצתה היוותה חלק מהליך המינוי. החלטת ממשלה 2274 מיום 20.8.2000, אשר התקבלה בעקבות דוח הוועדה הציבורית לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה (ועדת שמגר), הסדירה את הרכב הוועדה הציבורית שבה על הממשלה להיוועץ בקשר למינוי יועץ משפטי לממשלה, וקבעה את החובה להיוועץ בוועדה הציבורית האמורה הן בעת מינוי יועץ משפטי לממשלה והן ביחס לפיטוריו. לא הוצגו לפנינו בשלב זה טעמים המצדיקים סטייה מהחלטה 2274". תגובתו של לוין מיד לאחר ההחלטה רמזה, כי ההמלצה תידחה. בניגוד לצווים השיפוטיים, הוא משיך לכנות את מיארה "היועצת המודחת", וטען שההחלטה היא "מחזה אבסורד", ושלכל ידוע שלא היה שיתוף פעולה יעיל בין הממשלה לבין מיארה. לדבריו, "שום צו שיפוטי לא יוכל לכפות שיתוף פעולה שלא היה עם מיארה, וגם לא יהיה".

בקשה להליכי ביזיון נגד קרעי

מיארה אישרה לממשלה, לוין והשר עמיחי שיקלי (שעמד בראש ועדת השרים המיוחדת) לשכור ייצוג משלהם, שכן הפרקליטות מייצגת אותה, אך הם נמנעו מלעשות זאת. לטענת לוין ושיקלי, מיארה היא שצריכה לשכור עורך דין פרטי ועל הפרקליטות לייצג את עמדתם. לגופם של דברים טענו השניים במכתביהם, כי הקמת ועדת השרים הייתה מוצדקת - לאחר שלוין לא הצליח למצוא שר משפטים לשעבר או יועץ משפטי לשעבר שיתמכו בעמדתו בוועדת גרוניס - וכי ההדחה מוצדקת לנוכח המשבר העמוק ביחסים בין הממשלה למיארה. ההערכה הרווחת היא, כי העתירות יתקבלו - אולי אפילו פה אחד - ובג"ץ יורה לממשלה לשוב לדרך המלך של ועדת גרוניס. הממשלה גם יכולה לפנות לוועדה ולהחליט שוב על הדחה בניגוד לדעתה, שכן פורמלית - הוועדה רק מייעצת לה. עם זאת, ההחלטה לעקוף את ועדת גרוניס מלמדת, כי לוין מבין שבג"ץ יפסול את ההדחה אם תיעשה בניגוד להמלצתה. התנועה לאיכות השלטון מבקשת מבג"ץ לנקוט הליכי בזיון בית המשפט נגד שר התקשורת, שלמה קרעי, בטענה שהוא מפר בצורה שיטתית את צו הביניים המקפיא את ההדחה. היא מצטטת את מכתבו של קרעי בשבוע שעבר למשנה ליועצת, גיל לימון, לפיו "לך ולחבר מרעיך איך שום ייפוי כוח יותר לייצג אותי או את משרד התקשורת... החוק הוא שפוטר אותי מקיום צו שיפוטי; החוק הוא שמעגן את עליונות נבחרי הציבור על השופטים". זאת, למרות שהשופט נעם סולברג כבר קבע שהתנהגותו - כאשר התיימר להנחות את עובדי משרדו שלא להישמע להנחיות מיארה - "חמורה וסותרת מושכלות יסוד באשר לשלטון החוק".