בריטניה וארצות הברית צפויות לחתום (בספטמבר 2025) על הסכם אסטרטגי רחב היקף לפיתוח אנרגיה גרעינית מתקדמת. ההסכם, שייקרא "השותפות האטלנטית לאנרגיה גרעינית מתקדמת", אמור לזרז תהליכי רישוי ולהפחית את פרק הזמן לאישור פרויקטים גרעיניים מארבע שנים לשנתיים בלבד. מטרתו - חיזוק ביטחון האנרגיה של בריטניה, יצירת אלפי מקומות עבודה, ופתיחת השוק להשקעות פרטיות בהיקף של מיליארדים. ההסכם ייחתם בסוף השבוע הקרוב, בעת ביקורו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בלונדון. ראש הממשלה סר קיר סטרמר הגדיר את המהלך כ"בניית עידן זהב של אנרגיה גרעינית" שיחזיר את בריטניה ל"חזית החדשנות העולמית". לדבריו, המיזם המשותף עם וושינגטון ישים קץ לתלות בגרעין הרוסי עד שנת 2028, ויאפשר שיתופי פעולה גם בתחום מחקר ההיתוך. השקעות ומיזמים אזוריים הפרויקטים המרכזיים כוללים יוזמה של החברה האמריקנית X-Energy עם חברת Centrica הבריטית להקמת עד 12 כורים מודולריים מתקדמים בהרטלפול - מהלך שיוכל לספק חשמל לכ-1.5 מיליון בתים וליצור עד 2,500 משרות. בנוסף, חברות בינלאומיות ובהן Last Energy ו-DP World ישתפו פעולה בהקמת כור מודולרי זעיר בנמל לונדון גטוויי, בהשקעה פרטית של 80 מיליון ליש"ט. במקביל, קונסורציום הכולל את Holtec, EDF ו-Tritax מתכנן להפוך את תחנת הפחם לשעבר בקוטאם, נוטינגהאמשייר, למרכז נתונים מבוסס אנרגיה גרעינית. עלות הפרויקט מוערכת ב-11 מיליארד ליש"ט והוא צפוי לייצר אלפי משרות נוספות בענף הבנייה והתפעול. חזון אנרגטי לעתיד שר האנרגיה הבריטי אד מיליבנד ציין כי "האנרגיה הגרעינית תספק חשמל נקי, ביתי, ותיצור מקומות עבודה מיומנים ובעלי שכר גבוה". מקבילו האמריקני, כריס רייט, כינה את המהלך "רנסנס גרעיני" שנועד לתת מענה לדרישה ההולכת וגדלה לחשמל, במיוחד לצורכי תשתיות בינה מלאכותית ומרכזי נתונים. כיום מהווה הגרעין כ-15% בלבד מייצור החשמל בבריטניה - ירידה חדה מהשיעור של כ-25% בשנות ה-90. הממשלה הבריטית כבר הודיעה על בניית תחנת Sizewell C בסאפוק ועל פיתוח כורים מודולריים קטנים של רולס-רויס, במסגרת התחייבות בינלאומית להגדיל פי שלושה את כושר הייצור הגרעיני עד 2050.