צה"ל מעכב את פרסום מסקנות ועדת אלמוז - הוועדה שבחנה את ההכרה בחיילי מילואים ומשוחררים ששמו קץ לחייהם בעקבות שירותם - עד להודעה חדשה; כך פורסם (15.9.25) בגלי צה"ל. לפי הדיווח, הממצאים הוצגו לראש אכ"א, אך טרם הועלו לרמטכ"ל, והיישום תקוע. בדובר צה"ל בחרו שלא למסור תגובה רשמית. את הוועדה הקים ראש אגף כוח האדם אלוף דדו בר־כליפא, בתיאום עם שר הביטחון וראש המטה הכללי, ובראשה עומד אלוף (מיל') מוטי אלמוז. הרכב הוועדה כולל גורמי רפואה, בריאות הנפש, משפט וקציני מערך נפגעים, יחד עם נציגי משרד הביטחון. מטרתה: לגבש כללי הכרה ותמיכה למי שנפגעו נפשית עקב שירותם אך אינם בשירות פעיל בעת ההתאבדות, לצד בחינת היבטים מוסריים ומשפטיים של ההכרה. התאבדות רועי וסרשטיין מותו של רועי וסרשטיין, לוחם מילואים בן 24 ששירת ברצועת עזה ולא הוכר כחלל צה"ל משום שלא היה בשירות פעיל בעת המעשה, הצית דרישה ציבורית להסדרת ההכרה במקרים דומים. בעקבות האירוע הוחלט להקים את הוועדה. לפי הפרסום בגלי צה"ל, מסקנות הוועדה הוצגו לראש אכ"א אך טרם הוצגו לרמטכ"ל; גורמים בצה"ל מסרו כי הדבר ייעשה “כשהמצב המבצעי יאפשר זאת”. כל עוד המסקנות אינן מובאות לאישור הדרג הפיקודי והמדיני - לא ניתן להתחיל ביישום, ובהם תיקוני נוהל והכרה במעמד. במקביל: עומס שיקום לאומי בתוך כך, אגף השיקום במשרד הביטחון מדווח כי נקלטו יותר מ־20 אלף פצועי מלחמה מאז פתיחת המערכה, וכי כ־56% מתמודדים עם תגובות נפשיות. האגף צופה עד סוף העשור טיפול בכ־100 אלף פצועים, מתוכם כ־50 אלף פצועי נפש. לנוכח ההיקפים הוכרזה ועדה ציבורית בראשות הפרופסור שלמה מור־יוסף להרחבת המענה, לרבות קיצור ביורוקרטיה, חיזוק מסגרות טיפול ושיקום תעסוקתי. עיכוב המסקנות מותיר חלל נורמטיבי ביחס להכרה באובדנות הקשורה לשירות לאחר השחרור. בינתיים, המשפחות ומשרתים לשעבר תלויים באמות-מידה ישנות שאינן משקפות את המציאות הפסיכולוגית של המלחמה הארוכה. להפיכת המלצות הוועדה למדיניות מחייבת דרוש מסלול אישור מהיר ושקוף. כדי למנוע עוולות נוספות ולהשיב אמון, נדרש לוח זמנים מחייב להצגת המסקנות לרמטכ"ל ולאישורן, פרסום תבחינים ברורים להכרה במקרים של פגיעה נפשית לאחר השחרור, ותיאום בין צה"ל, אגף השיקום וארגון נכי צה"ל למסלול מהיר ליישום. ללא צעד זה, ההכרזות הציבוריות יישארו על הנייר בעוד היקף המתמודדים גדל.