מחקר חדש שערך ארגון "יד לבנים" מציג תמונת מצב מדאיגה באשר ליכולתן של משפחות שכולות ממלחמת חרבות ברזל לשוב לשגרה ולמעגל העבודה. מהנתונים עולה כי יותר משליש (34%) מבני המשפחות השכולות לא חזרו לעבודה לאחר האובדן - חלקם כלל לא שבו, ואחרים ניסו לשוב אך נאלצו לעזוב.
המחקר, שנערך על-ידי ד"ר גלית מדר וד"ר נועה בן יוסף, מבוסס על סקר מקיף בקרב 205 בני משפחה שכולים מקרבה ראשונה. מדובר במחקר גישוש ראשון מסוגו, שמטרתו לבחון את הקשר בין אובדן בן משפחה לבין היכולת לשוב לתפקוד תעסוקתי.
שיעורי חזרה נמוכים, פערים כלכליים עמוקים, וקבוצות שקופות
למרות ש-65% מהמשיבים דיווחו כי הצליחו לחזור לעבודה, הנתון המטריד הוא ש-21% כלל לא שבו למקום עבודתם לאחר האובדן, ו-13% נוספים ניסו לחזור אך נאלצו לעזוב בשל קשיים נפשיים, רגשיים או תפקודיים. ממצאים אלה מצביעים על עומק הפגיעה האישית והחברתית שחוות המשפחות השכולות, ועל הצורך הדחוף במענים מותאמים.
המחקר מצא כי קיימת השפעה משפחתית הדדית - כאשר בן משפחה אחד אינו חוזר לעבודה, עולה הסיכוי שגם יתר בני המשפחה יתקשו לשוב לשגרה תעסוקתית. מדובר במעגל פגיעות שמעמיק את המשבר הכלכלי והרגשי בתוך התא המשפחתי.
פערים משמעותיים נרשמו בין מגזרים שונים: עובדים במגזר הציבורי שבו לעבודה בשיעור גבוה יחסית של 74.7%, בעוד שבמגזר הפרטי רק 59% הצליחו לשוב. ההבדלים עשויים לנבוע מתנאי העסקה שונים, רמות גמישות, ותמיכה מוסדית.
גם לפי סטטוס תעסוקתי נרשמו הבדלים: שכירים שבו לעבודה בשיעור של 68.8%, אך בקרב עצמאים - רק 39.1% הצליחו לשוב. סטודנטים דווקא הציגו שיעור חזרה גבוה במיוחד של 80%, ייתכן בשל מסגרת לימודית תומכת או גמישות בלוחות הזמנים.
פערים ניכרים נמצאו גם לפי רמת השכר: בעלי שכר גבוה מהממוצע שבו לעבודה בשיעור של 83.1%, לעומת 46.7% בלבד בקרב בעלי שכר נמוך. ממצא זה מדגיש את הקשר הישיר בין יציבות כלכלית לבין יכולת ההתמודדות עם משבר השכול.
קבוצת האחים והאחיות השכולים בלטה במיוחד כקבוצה שנפגעה באופן חריף - רבים מהם אינם מצליחים לחזור לעבודה בשל היעדר הכרה מוסדית ותמיכה כלכלית. מדובר באוכלוסייה שקופה, שלעתים קרובות אינה זוכה למענה מערכתי או רגשי מספק.
יו"ר יד לבנים, אלי טהר, אמר: "כמי שמלווה יום-יום את ההורים, האחים והאחיות, אני יודע עד כמה קשה לשאת את המשא הכבד של השכול לצד הצורך לשוב לשגרה ולמעגל העבודה. הנתון ש-34% מבני המשפחות לא מצליחים לחזור לעבודה הוא בלתי נתפס. זוהי קריאת השכמה לפני שיהיה מאוחר מדי. ממצאי המחקר המטלטלים מחייבים את משרדי הממשלה, הכנסת והביטוח הלאומי לפעול יחד ולבנות מענה יסודי ומקיף."