ועדת הפנים והגנת הסביבה דנה (15.9.25) בטענות להדרת יהודים משיווקי קרקעות בנגב ובגליל. יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק קרויזר, פתח חזית מול רשות מקרקעי ישראל וגופי התכנון: "אנחנו רואים הדרה של החברה היהודית מיישובים עירוניים וכפריים. לא נרפה מהנושא עד שנראה שינוי של מדיניות". לדבריו, "המציאות הזו יוצרת אפליה בוטה", והוא אף הגדיר את המגמה כ"טרנספר שקט". בסיכום הדיון הודיע: "אנחנו בקרב מאסף על היהודי האחרון שיכבה את האור בגליל". קרויזר תיאר שתי תופעות שלטענתו יוצרות הדרה: "ברבים מן היישובים הערביים רמ"י משווקת קרקע לבני המקום בלבד - יהודי לא יכול אפילו להתמודד. לעומת זאת ביישובים יהודיים רק חלק קטן שמור לבני המקום והשאר פתוח לכולם". בנוסף הצביע על פערי מחיר: "איך ייתכן שקרקע בעומר תעלה סכום מסוים, ובחורה ובלקייה הסמוכות היא זולה במאות אחוזים". קלנר: "ביהודה ושומרון מקימים יישובים, בגליל ובנגב תקועים עשרות שנים" ח"כ אריאל קלנר אמר: "בבנימין וביהודה ושומרון בכלל מקימים יישובים, אבל בנגב ובגליל לא מצליחים להקים כבר עשרות שנים, אף שהם אזורים בהסכמה רחבה". בהמשך השיב לטענות השומה: "כאשר רמ"י רואה לנכון לתת הנחות על הקרקע - מטיבה, מסיבותיה, עם יישובים מסוימים". יונתן אחיה, מנכ"ל "ארצנו" אמר: "ההתיישבות היהודית בגליל היא החזית השמינית של מדינת ישראל". לדבריו, "הגליל נכבש על-ידי התנועה האיסלאמית והגיע הזמן שהמדינה והמשרדים יתעוררו". יונה אדמוני מתנועת רגבים: "התוכניות להגדלת היצע הדיור מכשירות בנייה בלתי חוקית ביישובי מיעוטים". עוד אמרה: "בפועל יש 42 תוכניות להגדלת היצע הדיור בצפון ורובן ביישובי מיעוטים". אסנת זהר, פעילה חברתית, תקפה את היקף והמחיר במכרזים הייעודיים: "מדובר בכמות מגוחכת של מגרשים ובמחירים בלתי אפשריים". כדוגמה ציינה: "במושב דור יצא מכרז לנכי צה"ל בכ־5 מיליון שקל לחצי דונם, ובפוריה עילית 1.2 מיליון שקל לפני מע"מ והוצאות פיתוח". לדבריה, "לעומת זאת ביישובים ערביים משווקים מגרשים במחירים של עשרות אלפים - 80 אלף שקל בוואדי חמם, 44 אלף שקל בבועיינה־נוג'ידאת". וסיכמה: "אתם מבינים שאנחנו מאבדים חבלי ארץ שלמים? זוהי אפליה של הדור הצעיר היהודי". יגאל מלכה מעמותת "הרוב היהודי" אמר: "לא נשאר ליהודים איפה לגור היום. 8 מיליון יהודים נאבקים על שליש מדינה, ואילו מיליון ערבים יכולים לגור איפה שירצו". עוד הוסיף: "יהודי לא יכול להגיש הצעה למכרז ב־130 אלף שקל ברהט. הבדואי, שלא בטוח עושה צבא, מקבל ב־10% מחיר מאשר השכן היהודי המילואימניק בלהבים". לדבריו, למציאות יש גם מחיר חברתי: "הבן שלי שאיבד חברים במלחמה וסיים עכשיו מילואים אומר שאין לו עתיד כאן. אנחנו נאבד את המדינה". השמאי הממשלתי הראשי, גיל בלולו, אמר: "אנחנו משקפים את שווי הקרקע לפי כלים מקצועיים וקובעים את ערך הקרקע. כל ההערכות שלנו נתונות לביקורת וניתן להשיג עליהן". הוא הביא דוגמה: "בגוש משגב מחירי המקרקעין נעים בין 3.5 ל־4.5 מיליון שקל - מזה נגזר שווי הקרקע". עם זאת ציין: "בחורה ובתל שבע בוצעו מכרזים אבל לא על-פי שומה". "מגבשים צעדי מדיניות חדשים" יעל אלחרר ממשרד ראש הממשלה אמרה: "אינני יכולה להתייחס למה שנקבע בתקופתו של יוסי שלי. כרגע המשרד מגבש צעדי מדיניות להמשך". הילה בלוטרייך מנהלת מחוז הצפון ברשות מקרקעי ישראל אמרה: "רמ"י פועלת ליישום החלטות הממשלה על אזורי עדיפות ולהעדפת מילואימניקים. אין עסקה במרחבים שלנו שלא מיושמת בהתאם להחלטות הללו". עוד הבטיחה: "בקרוב ישוחררו 700 יחידות למילואימניקים במרחב צפון". היו"ר קרויזר חתם: "נפנה למשרד ראש הממשלה כדי לברר את המדיניות לחיזוק ההתיישבות היהודית בנגב ובגליל ולהעדפת משרתי צה"ל במכרזים". לדבריו, "אנחנו רואים הדרה של החברה היהודית מהמרחב הכפרי והעירוני ומחויבים לשנות את המציאות. לא נרפה עד שנראה שינוי של המציאות".