עד 7 באוקטובר,
בנימין נתניהו לא היה ידוע כמי שנוטל סיכונים. התבטאויותיו היו חריפות, מעשיו – פחות. המבצע לכיבוש עזה הוא ההפך הגמור, ואליו מצטרף נאום "סופר ספרטה" שלו. "הוא ירד מהפסים. אין יותר קווים אדומים", אומר השגריר לשעבר בארה"ב, איתמר רבינוביץ, לניו-יורק טיימס.
מול מחאות משפחות החטופים, הפגנות נרחבות וביקורת קשה של בעלי הברית באירופה – נתניהו רק נעשה יותר לעומתי. אבל תהיה זו טעות להניח שההתנגדות הגוברת מלמדת על נפילתו הקרובה. לתומכיו האדוקים הוא "מלך", מי שמסוגל להתמודד בשבע חזיתות; למתנגדיו הוא מסמל את הרס הדמוקרטיה הישראלית.
כרגע יש לנתניהו יתרון גדול: התמיכה הבלתי-ביקורתית של
דונלד טראמפ. הטלטלה שעובר העולם תחת הקו הסמכותני של טראמפ מסייעת לנתניהו, הבטוח יותר מאשר אי-פעם בגיבוי האמריקני. "טראמפ הוא האדם היחיד עלי אדמות שיכול להכתיב לביבי מה לעשות ולהציל אלפי בני אדם", אומר
אהוד אולמרט. אולם, כלל לא ברור האם טראמפ אי-פעם יתעמת עם נתניהו.
רבים חושדים שנתניהו מציב את הישרדותו האישית לבין האינטרסים של ישראל, בכך שהוא מאריך את המלחמה שלטענת מבקריו הייתה צריכה להסתיים מזמן. הליברלים רואים אותו כמי שהורס את יסודות המדינה והמוסר היהודי, בהמשכו של מסע צבאי בו נהרגים אזרחים פלשתינים רבים ללא יעד בר-השגה, והחטופים נמקים במנהרות למעלה מ-700 יום.
שר החוץ האמריקני,
מרקו רוביו, ביקר השבוע בישראל ולא היה אף רמז לביקורת אמריקנית, גם לאחר הפעולה הכושלת בקטר – בת-ברית חשובה של ארה"ב. טראמפ היה רוצה שהמלחמה תסתיים מיד, תוך שחרור כל החטופים ותבוסה של חמאס (תהא משמעות הדבר אשר תהא). לא ברור האם הוא תומך בפתרון שתי המדינות, אך רוב הסימנים מעידים שהתשובה שלילית. מאחר שהצהרותיו של טראמפ לגבי המלחמה בלתי צפויות ומאופיינות בחוסר סבלנות, אך נטועות בתמיכה חזקה בישראל, לנתניהו יש מרחב תמרון רב.
הטיימס מזכיר, כי לפני חודשיים נראה היה שנתניהו שוקל ברצינות עסקה במסגרתה ישוחררו עשרה חטופים תמורת אסירים רבים והפסקת אש בת חודשיים, במהלכה יתנהל מו"מ לסיום המלחמה. אבל אז הוא ביקר בוושינגטון, נפגש עם טראמפ, שינה את דעתו והחל לתכנן את כיבוש עזה והתמשכות המלחמה.
ההחלטה נראתה כנובעת מתחושות ההישרדות שלו. סיום המלחמה צופן בחובו סכנות רבות לנתניהו: התפרקות הקואליציה, ועדת חקירה ל-7 באוקטובר, בדיקת מעשי ישראל במלחמה וסיום ההגנה מפני צרותיו המשפטיות. ישראל הנתונה במלחמה מול סיכון קיומי – מתאימה לו יותר ועולה בקנה אחד עם יתרונותיו הטקטיים.
בעיני משפחות החטופים, נתניהו מעדיף את הישרדותו שלו על פני זו שלהם. "מתן שלי מוקרב על מזבחו של נתניהו", אומרת עינב צנגאוקר. נתניהו עצמו טען השבוע, ש"החיים חשובים יותר מאשר החוק". אין ספק שהוא מהמר שמורשתו כמנצח תאפיל על אחריותו לתבוסה הקשה ביותר בתולדות ישראל. הוא בחר במסלול ארוך מדי ופלגני מדי, הכולל עליונות צבאית במזרח התיכון, אך הרסני לעם הפלשתיני וקורע לגזרים את ישראל.