בית המשפט העליון דן היום (21.9.25) בהרכב מורחב בן חמישה שופטים, באופן בו ימונה נציב שירות המדינה. News1 מעביר את הדיון בשידור חי. השופט דוד מינץ נענה לפני חודשיים לבקשתם של הממשלה והעומד בראשה, בנימין נתניהו, בהחלטה קצרצרה ובלתי מנומקת. הרכב מורחב הוא הליך הליך נדיר, השמור למקרים של הלכה חדשה ומוקשית. הנשיא יצחק עמית קבע מאוחר יותר, כי אל ההרכב המקורי - הוא עצמו, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז - יצטרפו מינץ והשופטת יעל וילנר; אלו הם חמשת השופטים הוותיקים ביותר המכהנים כיום בבית המשפט העליון פסק הדין ניתן בחודש מאי ברוב דעותיהם של עמית וברק-ארז מול סולברג. בדעת הרוב נקבע, כי מינוי נציב שירות המדינה מותנה בקביעת מנגנון מינוי קבוע שכולל הליך תחרותי. עמית וברק-ארז קבעו, כי ההליך שבחרה הממשלה למינוי הנציב הבא אינו כולל ערובות מספקות לשמירה על אופיו העצמאי, הממלכתי והא-פוליטי של התפקיד, או לבחירת המועמד המתאים ביותר מבחינה מקצועית. אין עוד מקום לפרקטיקה, ולפיה הדרג הפוליטי קובע ומשנה כראות עיניו את מנגנון המינוי על-פי שיקולים שאינם גלויים לציבור. נתניהו והממשלה טענו בבקשתם לדיון נוסף: "פסק הדין יצר, יש מאין, מצב משפטי חסר תקדים אשר סותר את החוק; סותר הלכה קודמת שנפסקה פה אחד; סותר את האופן שבו יושם החוק מקדמת דנא; סותר את הכללים המקובלים ביישום המשפט המינהלי; וסותר את הרציונלים הדמוקרטיים הבסיסים ביותר - וכל זאת תוך הנמקה הנעדרת מקורות נורמטיביים פורמליים, אך רוויה בשיקולים פוליטיים, חברתיים וסובייקטיביים. "פסק הדין תולש, כאבר מן החי, מידי ממשלת ישראל את הסמכות החוקית שבאמצעותה היא משפיעה על זהות העומד בראש השירות הציבורי המטיל על אזרחי ישראל את מוראו לצד שירותו אותם. פסק הדין יוצר שירות ציבורי שבו האזרחים, בעלי הזכויות הדמוקרטיות, הם אך ורק מושאים להפעלת הכוח של הרשות המבצעת מבלי שיש להם יכולת השפעה אפקטיבית על עיצובה. לא ניתן להותיר מצב זה על-כנו. "לפיכך דיון נוסף נחוץ לא רק לשם עשיית צדק עם המבקשים כבעלי דין, ודי בכך, כי אם גם לשם שיקום הדמוקרטיה הישראלית אשר במצב בתר פסק הדין הינה חלולה, חסרה ולקויה; לשם שיקום שלטון החוק; לשם שיקום האמון הציבורי; ולשם השבת המשפט הציבורי בישראל חזרה לגבולות המשפט".