ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים קבעה (21.9.25) להטיל על בנק לאומי עיצום כספי בסך 2.1 מיליון ש"ח, לאחר שנמצא כי הבנק לא דיווח על 11 פעולות חריגות כנדרש בצו איסור הלבנת הון ולא עדכן את הליך הכרת הלקוח ב־10 חשבונות. הוועדה הוקמה מכוח חוק איסור הלבנת הון, בראשות המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי, ובחברות ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור עו"ד עילית אוסטרוביץ־לוי וסגנית המפקח על הבנקים רויטל קיסר־סטויה. בסמכותה להטיל עיצומים כספיים עד 2.26 מיליון ש"ח לכל הפרה, על בנקים שמפרים את הוראות החוק והצווים. מהות ההפרות במסגרת ביקורת שנערכה בבנק בין ינואר 2023 למרס 2024, זיהה הפיקוח על הבנקים כשל מערכתי במערכת הניטור שהביא לאי־דיווח על 11 פעולות הנחזות כבלתי רגילות. בנוסף, התגלו 10 מקרים בהם הליך "הכר את הלקוח" לא עודכן או לא תאם את הפעילות בפועל בחשבונות. הוועדה הדגישה בהחלטתה: "מערך הניטור הוא התשתית לקיום חובת הדיווח - הבריח התיכון של משטר איסור הלבנת הון". בנק לאומי טען כי נקט אמצעי ניטור ובקרה סבירים, וכי גם אם הייתה הפרה, מדובר בהפרה נקודתית ולא מהותית. לטענתו, המבחן איננו תוצאתי אלא בוחן את סבירות המערך. עם זאת, הבנק הודה כי לאחר קבלת דוח הביקורת הוא עדכן את הנהלים וביצע תיקונים נדרשים. החלטת הוועדה הוועדה דחתה את עיקר טענות הבנק וקבעה כי חובת הדיווח לא קוימה בזמן אמת וכי החובה לעדכן את הליך הכרת הלקוח אינה תלויה רק באיתור אנומליות, אלא בהערכה תקופתית של סיכון. עם זאת, היא התחשבה בכך שהכשלים נבעו ממסכת עובדתית אחת ולא ממדיניות מכוונת, וכן בשיתוף הפעולה המלא של הבנק עם צוות הביקורת. לאחר הפחתות, נקבע כי העיצום בגין ההפרות בסעיף 9 יעמוד על 1.1 מיליון ש"ח ובגין ההפרות בסעיף 2א יעמוד על מיליון ש"ח - סך הכל 2.1 מיליון ש"ח. לבנק עומדת זכות ערעור לבית משפט השלום בתוך 30 ימים.