מנהיג קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און, אמר (22.09.25) בפרלמנט העליון של ארצו כי הוא שומר "זיכרונות טובים" מהמפגשים עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אך לא יוותר על תוכנית הגרעין. קים קרא לארצות הברית לנטוש את התנאי המוקדם של פירוז מוחלט כדי שניתן יהיה לחדש את הדיאלוג המדיני, שהוקפא מאז קריסת הפסגה השנייה ב-2019. בדבריו שנמסרו באמצעות התקשורת הרשמית, קים שלל חידוש מגעים עם קוריאה הדרומית - בעלת בריתה המרכזית של ארה"ב - אותה כינה "אויבת קבועה". הוא הזכיר כי קריסת המו"מ ב-2019 נבעה ממחלוקות סביב הסנקציות, ומאז חידשה פיונגיאנג את ההצטיידות הצבאית והעמיקה את קשריה עם מוסקבה על-רקע המלחמה באוקראינה. העברת מסרים לוושינגטון קים הצהיר כי "לא יהיו עוד מגעים עם מדינות עוינות תמורת הסרת סנקציות" וכי תוכנית הגרעין מהווה ערובה להישרדות המשטר ולשימור שלטון שושלתו. במקביל, הוא הביע נכונות עקרונית לשוב לשיחות עם טראמפ, אם ארה"ב תפסיק לדרוש פירוז. נשיא קוריאה הדרומית, לי ג'ה מיאנג, יצא לניו-יורק לקראת נאומו בעצרת הכללית של האו"ם, שם צפוי לקרוא לצפון לחזור לשולחן המו"מ. טראמפ עצמו צפוי להגיע לסיאול בחודש הבא במסגרת ועידת APEC, מה שמעורר השערות על אפשרות לפגישה מחודשת עם קים בגבול בין הקוריאות - כפי שעשו ב-2019. התבססות ברוסיה ובסין בד בבד, קים מגביר את מעורבותו האזורית. הוא שלח אלפי חיילים וציוד צבאי בהיקף נרחב לסייע לנשיא ולדימיר פוטין באוקראינה, וביקר בבייג'ינג לצד פוטין ונשיא סין שי ג'ינפינג במצעד צבאי. מומחים מעריכים כי באמצעות צעדים אלו מבקש קים לשפר את עמדת המיקוח שלו מול וושינגטון. בסיאול גובר החשש כי אם השיחות יחודשו, קוריאה הצפונית תעדיף לנהל את הדיאלוג ישירות עם ארה"ב - תוך עקיפת הדרום. מגמה זו התחזקה לאחר שקים הורה בשנה שעברה לשנות את החוקה הצפון קוריאנית כך שתכיר בדרום כ"אויב לצמיתות".