המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) פרסם השבוע את ההערכה השנתית על מצב העם היהודי בארץ ובתפוצות לשנת תשפ"ה (2024/25). הדוח, שהוגש לנשיא המדינה יצחק הרצוג ולממשלת ישראל, מציג תמונת מצב מקיפה ועדכנית של ישראל והעם היהודי בעולם, תוך ניתוח מגמות גאופוליטיות, חברתיות, דמוגרפיות וזהותיות, לצד המלצות אסטרטגיות לשנים הקרובות. ממצאי הדוח העיקריים:

הישגים ביטחוניים מרשימים - אך ללא חזון מדיני

הדוח מציין כי שנת תשפ"ה התאפיינה באתגרים ביטחוניים חריגים. מתקפת 7 באוקטובר ממשיכה להכתיב את המציאות, והמלחמה בעזה נמשכת ללא אופק ברור. לצד הישגים צבאיים משמעותיים - בהם פירוק מאגרי הנשק של חיזבאללה, הפלת משטר אסד ופגיעה בפרויקט הגרעין האירני - ישראל אינה מציגה חזון מדיני מגובש. האהדה הראשונית בעולם התחלפה בביקורת חריפה, ובמדינות רבות מתרחשים תהליכי הכרה במדינה פלשתינית, המעמיקים את הבידוד הדיפלומטי של ישראל.

מאחדות לאומית לקיטוב פוליטי עמוק

האחדות ששררה בתחילת המלחמה התחלפה בקיטוב חריף. סוגיית החטופים, חוסר בהירות לגבי "היום שאחרי" בעזה, והעימותים סביב גיוס החרדים העמיקו את המשבר הפוליטי. אמון הציבור בממשלה נמצא בשפל, ומערכת השלטון נתפסת כחלשה וחסרת יציבות. הדוח מדגיש את הצורך הדחוף ביצירת הסדר חברתי חדש שיבסס את הלכידות הלאומית.

הגירה שלילית מישראל - בעיקר בקרב צעירים חילונים

למרות צמיחה מתמשכת של הקהילות היהודיות בתפוצות, בישראל נרשם השנה מאזן הגירה שלילי - יותר אזרחים יוצאים מאשר נכנסים. מרבית העוזבים הם צעירים חילונים, המביעים תסכול מהמצב הפוליטי והחברתי. במקביל, ישראלים בתפוצות מחזקים קהילות יהודיות מקומיות ולעיתים אף מאטים מגמות של היחלשות דמוגרפית.

התרחקות אידיאולוגית בקרב צעירים יהודים בתפוצות

בקהילות רבות בתפוצות נרשמו שיאי סולידריות עם ישראל - תרומות, התנדבות ומעורבות קהילתית. עם זאת, בקרב צעירים פרוגרסיביים, בעיקר בארצות הברית, בולטת התרחקות ואף אימוץ עמדות ביקורתיות חריפות כלפי ישראל, כולל אנטי ציוניות. בישראל עצמה התחזקה ההזדהות עם התפוצות, אך במקביל גברו מתחים סביב בריתות פוליטיות עם הימין הקיצוני.

גל אנטישמיות חסר תקדים בעולם המערבי

האנטישמיות במערב זינקה לרמות שלא נראו זה עשרות שנים - תקיפות פיזיות, הדרה חברתית והסתה בקמפוסים וברשתות. ישראל ניצבת מול מתקפה משפטית בינלאומית: בית הדין הפלילי בהאג הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, וצעדי הכרה במדינה פלשתינית מגבירים את האיום המשפטי.

ברית ביטחונית עם ארה"ב - אך תמיכה דו-מפלגתית בסכנה

הברית האסטרטגית עם וושינגטון הדוקה מתמיד, כפי שהודגם במבצע המשותף נגד תוכנית הגרעין האירנית. עם זאת, הקיטוב הפוליטי בשתי המדינות מאיים על התמיכה הדו־מפלגתית בישראל. בעוד הגיבוי הרפובליקני נותר חזק יחסית, במפלגה הדמוקרטית הולך ומתחזק אגף אנטי־ציוני, בעיקר בקרב צעירים בקמפוסים.

מסקנות והמלצות

הדוח כולל שורה של המלצות אסטרטגיות להתמודדות עם האתגרים: קביעת יעד מדיני ברור ל"היום שאחרי" בעזה, ריסון רטוריקה קיצונית בממשלה, יוזמה דיפלומטית התקפית מול אירופה, אסיה ומדינות ערב, שילוב יהדות התפוצות בתהליך קבלת ההחלטות בישראל, אימוץ "חוקה רזה" ורפורמות בשיטת הממשל, התאמת שירותי הקליטה לעולים מהמערב, טיפוח קשרים עם התפוצה הישראלית החדשה, פיתוח תוכנית לאומית למאבק באנטישמיות, והקמת מסלולי לימוד בינלאומיים באוניברסיטאות ישראליות. נשיא המדינה, יצחק הרצוג: "הדוח הזה הוא דוח מטריד ומדאיג, יש בו הרבה מאוד אלמנטים שמשקפים את פני התקופה והזמן. ברור שהתוצאה קשורה גם למלחמה, בעקבות הטבח הנורא, ויש עלייה גדולה באנטישמיות. יש הרבה מאוד ויכוחים גם בתוך הקהילות היהודיות עצמן. אנחנו רוצים לשמור על אחדות העם היהודי בכל דרך. למדינת ישראל אחריות משמעותית מאוד בכל הקשור לטובתו של העם היהודי בכל מקום על פני כדור-הארץ, בכל קהילותיו." נשיא JPPI, פרופ׳ ידידיה שטרן: "ישראל עומדת בצומת דרכים: ההישגים הביטחוניים הענקיים פתחו חלון הזדמנויות אזורי, אך ללא אופק מדיני וללא מענה למשבר הפנימי - עלולה המדינה להיקלע לבידוד אסטרטגי מתמשך. האתגר המרכזי הוא להשיב את אמון הציבור וליצור הסדר חברתי חדש, המבוסס על חלוקה הוגנת של הנטל ורפורמה חוקתית פרגמטית."