העלות הישירה והעקיפה של שירות המילואים מאז פרוץ המלחמה ועד סוף 2025 מוערכת ב-200 מיליארד שקל - שישית מהתוצר השנתי של ישראל. מדובר בעלות כלכלית (הנזק למשק) של 130 מיליארד שקל ובעלות תקציבית (התשלום לאנשי המילואים) של 70 מיליארד שקל. כך נמסר בדיון מעקב בנושא גיוס החרדים שכינסה בשבוע שעבר היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה. בסיכום הדיון, שפורסם היום (25.9.25), נאמר עוד, כי בשנים 2024-2023 הגיע ממוצע ימי המילואים השנתי ל-146 יום ללוחמים ו-168 יום למפקדים - לעומת 25 ימי תעסוקה מבצעית בשלוש שנים בזמן שגרה. יעד המילואים ל-2025 היה 70 יום לגדוד, אך בפועל הוא יגיע ל-110 יום. כל גדוד סדיר שקול למספר גדודי מילואים, והוא גם מאפשר בניין כוח לאורך זמן, צוין עוד. מאז חודש יולי (תחילת שנת הגיוס הנוכחית) הוציא צה"ל צווי 12 - המאפשרים בהמשך לפעול נגד עריקים - ל-7,561 מועמדים לגיוס, לצד 4,587 צווים למשתמטים. בחודשים ינואר-יוני נעצרו 1,067 משתמטים ועריקים, ומאז תחילת יולי - 655 נוספים. בשבוע שעבר נעצרו בנתב"ג 26 משתמטים ועריקים. בדיון התברר, כי קיים קושי במעצר אקראי של משתמטים ועריקים: המשטרה סבורה שהמשימה צריכה להיות מוטלת בלעדית על צה"ל ולא עליה, אך מיארה הנחתה אותה לעדכן מהם הנהלים שלה לטיפול בעריקים ומשתמטים. מיארה גם הורתה להעביר את סיכום הדיון ללשכותיהם של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, ישראל כ"ץ, "נוכח העמדה החוזרת ונשנית של כל גורמי המקצוע והמשפט, לפיה לשם הצלחת מאמצי האכיפה נדרשת התגייסות ממשלתית לקידום החלטות ממשלה ומינהל תומכות". היא הזכירה מכתבים קודמים שנשלחו בנושא, ואשר לפי סיכומי הדיונים הקודמים - לא זכו למענה מצידו של כ"ץ.