תוכניתו של הנשיא דונלד טראמפ היא תוכנית חכמה להפוך פצצה למשגר – את המלחמה האיומה בעזה לבסיס לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני ולנורמליזציה בין ישראל לעולם הערבי. אם תעלה יפה, היא עשויה אפילו להוביל לשינוי באירן. אבל ככל שהיא חסרת תקדים ביצירתיות שלה, היא גם מגיעה ברגע חסר תקדים באכזריותו שהופך אותה במקרה הטוב ביותר להימור נועז – מנתח טום פרידמן בניו-יורק טיימס. ייתכן שהמלחמה בעזה עשתה מה שלא אירע באף מלחמה קודמת במזרח התיכון: הפכה את השגת השלום לבלתי אפשרית. הפסקת אש, נסיגת צה"ל, שחרור החטופים, שחרור אסירים, בנייה מחדש של עזה בפיקוח לאומי – שילובם של כל אלו דומה לפתרון הקובייה ההונגרית בכל יום מחדש. לא בטוח שטראמפ מבין באיזה מאמץ אדיר מדובר וכמה זמן והון פוליטי יידרשו ממנו אישית, ועד כמה יצטרך ללחוץ במקביל על בנימין נתניהו, חמאס ומדינות ערב כדי שיבצעו מהלכים חסרי תקדים ומסוכנים מבחינה פוליטית. פרידמן אומר כי יאמין לנתניהו כאשר יצהיר בעברית בפני הישראלים וממשלתו על הסכמתו. הכלל מספר אחת בסיקור המזרח התיכון הוא: מה שאומרים לך בצורה פרטית הוא בלתי רלוונטי; מה שחשוב הוא רק מה שאומרים בפומבי לאנשיהם ובשפתם. בוושינגטון משקרים בפומבי ואומרים אמת בצנעה; במזרח התיכון משקרים בצנעה ואומרים אמת בפומבי. חמאס יצטרך להסכים, אבל בכל מקרה שווה לנסות ומהרבה סיבות. ראשית, משום שישראל, הערבים ואירן אינם יכולים להרשות לעצמם עוד סבב של מלחמה. כטב"מים חכמים יותר וזולים יותר וגם טילים מופצים מהר יותר ומחזקים יותר גורמים. שנית, כדי לחסל את חמאס תצטרך ישראל לשלוט בעזה, מהלך לו מתנגדים ראשי הממסד הביטחוני שלה. שלישית, בגלל הרשתות החברתיות – המחיר של השמדת חמאס יהיה הפיכתה של ישראל למדינה מצורעת, כאשר ממילא התמיכה בה מתרסקת.

לא לוותר על פתרון שתי המדינות

תוכנית השלום של טראמפ חיונית משום שאסור לוותר על התקווה לפתרון שתי המדינות, טוען פרידמן, ולא משנה כמה הוא בלתי סביר – משום שהוא היחיד. אבל יש להכיר בכך שכרגע אי-אפשר להגיע אליו. יש צורך בגשר לבניית אמון במקום בו האמון נהרס לחלוטין. התוכנית עושה זאת בצורה יעילה: ניהול עזה בפיקוח בינלאומי, בכוח צבאי ערבי ובסיוע הרשות הפלשתינית. ההיגיון הוא, שכל עוד העזתים לא יוכיחו את יכולתם לבנות ולשלוט, אי-אפשר לדבר על פתרון שתי המדינות. כדי לתת לפלשתינים את ההזדמנות הטובה ביותר לכך, הם זקוקים לא רק לתמיכה בינלאומית אלא גם לנסיגה ישראלית מעזה ולפירוק מחצית מהבנייה בהתנחלויות, טוען פרידמן. ישראל חייבת להותיר פתוחה את האפשרות להקמת מדינה פלשתינית ורק טראמפ יכול לכפות זאת על נתניהו. כאן טמון המניע החבוי לישראל לאמץ את יוזמת טראמפ: הפגיעות ההרסניות בחיזבאללה ואירן יוצרות אפשרות לשינוי פני המזרח התיכון. הן הובילו לשינוי משטר בסוריה ולסיכוי הטוב ביותר לשחרר את לבנון מידי חיזבאללה והגבירו את הסיכוי לממשלה עירקית שתכפה את מרותה על המיליציות האירניות. בה בעת, הן חוללו ויכוח באירן על התועלת שבשפיכת מיליארדי דולרים ובהפיכתה למצורעת כדי לתמוך בחמאס וחיזבאללה. אם, אם, אם התוכנית הזאת של טראמפ תוכל להוות גשר בחזרה לפתרון שתי המדינות, היא תעניק מרחב עצום לסעודיה, לבנון, סוריה ואפילו עירק לשקול להצטרף להסכמי אברהם ולנרמל את היחסים עם ישראל. טראמפ אך יצא אמש מגדרו כדי לאותת לאירן שהוא פתוח ליחסים חדשים איתה: "אולי אפילו אירן תיכנס לשם", אמר בהתייחסו להסכמי אברהם. אם התוכנית תעלה יפה, היא תבודד את אירן במידה כה רבה, עד שאולי תוביל בסופו של דבר לשינוי אסטרטגי מצידה. השורה התחתונה של פרידמן: אם אתה הטיפוס המהמר – תהמר על כך שההכרחי יהיה בלתי אפשרי, שכן ההיסטוריה מלמדת שככל שמתקרבים יותר לשלום, כך שונאיו מתאמצים יותר להורידו מהפסים. אם אתה נוהג לקוות, תקווה שהפעם זה יהיה שונה. אם אתה מתפלל, תתפלל שניתן יהיה להתגבר על כל מה שאתה יודע על האיזור, מנהיגיו והעבר של עזה – כי כל שחקני המפתח יבינו שזאת ההזדמנות האחרונה לעלות על הרכבת ליעד ראוי כלשהו. הבאה תהיה רכבת ישירה לגיהנום.