לבית המשפט העליון הוגשו שורה של עתירות נגד מינויו של דוד זיני לראש השב"כ, לצד בקשות לצו ביניים שימנע את כניסתו לתפקיד ביום ראשון הקרוב (5.10.25). ההערכה היא, כי אם לא יינתן צו שכזה - קלושים מאוד הסיכויים שבג"ץ יתערב לאחר שזיני יחל בתפקיד כה רגיש. לפיכך, ההכרעה בפועל תהיה כבר היום (1.10.25) או למחרת יום הכיפורים בידי השופט התורן, חאלד כבוב. הממשלה אישרה אמש פה אחד את מינויו של זיני על-פי הצעתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לאחר שוועדת גרוניס למינויים בכירים קבעה פה אחד שאין במינוי ליקוי בתחום טוהר המידות. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, הצביעה על קשיים משפטיים במינוי אך לא על מניעה מלבצעו, והיא תכין הסדר ניגוד עניינים אשר ימנע מזיני לעסוק בפרשות קטרגייט והמסמכים המסווגים בשל זיקתן ללשכתו של נתניהו. התנועה לאיכות השלטון ופורום חומת מגן טוענים בעתירתם, כי יש לבטל את החלטתה של ועדת גרוניס, מאחר שהיא לא שקלה כראוי את כל הנימוקים הנוגעים לטוהר מידותיו של נתניהו, לנוכח העובדה שהוא מעורב בפרשת קטרגייט "והינו מפר סדרתי של הסדרי ניגוד עניינים, דבר המחייב אותה לפעול בזהירות יתר ולבצע ביקורות עומק מחמירות". העותרים מצביעים על דברי ראשי השב"כ לשעבר בדבר נסיונותיו של נתניהו להפעיל את השירות לצרכים פוליטיים; טוענים שנתניהו הדליף בצורה כוזבת דוח סודי שכתב זיני על מוכנות פיקוד הדרום ערב המלחמה; על עיסוקו של נתניהו במינוי למרות שמיארה הנחתה אותה להמתין עד שתגבש הסדר ניגוד עניינים בנושא; ועל זיקה אישית נטענת בין נתניהו לזיני לנוכח העובדה ששמואל זיני, אחיו של דוד, הוא נציגו בישראל של המיליארדר סיימון פאליק המקורב מאוד לנתניהו. עוד טוענים העותרים לליקויים משמעותיים בטוהר מידותיו של זיני: הסכמתו להתמנות למרות שלנתניהו אסור היה להציע לו את התפקיד; החשד שהוא אשר הדליף את הדוח שכתב; הסתרת המינוי מהרמטכ"ל, אייל זמיר; טענת הקשר עם פאליק; והימנעות מדרישה לערוך לזיני בדיקת פוליגרף. כלפי הממשלה נטען, כי היא לא הביאה בחשבון את העדר כישוריו של זיני לתפקיד, את ניגוד העניינים של נתניהו ואת קביעת ועדת גרוניס לפיה נתניהו ביקש מראשי השב"כ בעבר לבצע "פעולות שאינן ראויות במשטר דמוקרטי". העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד אליעד שרגא, תומר נאור, רותם בבלי-דביר ויעל בלוך. 26 עותרים אחרים - ובהם קצינים בכירים במילואים ואנשי אקדמיה ועסקים - טוענים גם הם, כי נתניהו מצוי ב"ניגוד עניינים חמור ועוצמתי מהמעלה הראשונה", וזאת "בשל היותו נאשם בעבירות חמורות של קלון המצוי בעיצומו של שלב החקירה הנגדית במשפטו הפלילי" ו"בשל מעורבות יועציו ומקורביו של מציע המינוי כחשודים בחקירות המתנהלות בשב"כ ובמשטרה בפרשת המסמכים המסווגים ובפרשת המימון הקטרי". עותרים אלו מבקשים לבטל את החלטת הממשלה על מינויו של זיני ואת החלטת ועדת גרוניס לאשר את המינוי, ולהורות למיארה לתת חוות דעת מעודכנת בנוגע לניגוד העניינים הנטען בו מצוי נתניהו. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד דפנה הולץ-לכנר, קמילה מיכמן ורינה ענתי. ארבעה פעילי מחאה עתרו גם הם בטענה שנתניהו מצוי בניגוד עניינים חמור בשל אינטרסים אישיים ולא ניתן להכשיר בדיעבד את בחירתו בזיני לפני חודשיים. לטענתם, הצעתו של נתניהו והחלטתה של הממשלה נגועות בשיקולים זרים או לפחות בחוסר סבירות קיצוני, והמינוי צריך להיעשות בידי ממלא-מקום ובליווי צמוד של הייעוץ המשפטי. עוד הם מבקשים מבג"ץ לקבוע, כי ראש השב"כ הבא לא יעסוק במישרין ובעקיפין בכל נושא הקשור למשפטו של נתניהו ובענייני המחאה, אלא בתיאום ובאישור של היועצים המשפטיים לממשלה ולשב"כ. עותרים אלו מוסיפים, כי בצלאל זיני - אחיו של דוד - הוא פעיל פוליטי המזוהה עם הליכוד, וחברה שהקים הפיקה בשנת 2023 הפגנת תמיכה ברפורמה המשפטית. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד עידן סגר ועוז פנחס.