איסור על גידול זקן בפעילות מבצעית, כולל מסיבות דתיות. התמקדות בכושר גופני. הגנה על מפקדים תוקפנים. הימנעות מהגנה על חושפי ליקויים. הימנעות מהבאה בחשבון של התנהגות לקויה בעת קידום. זהו חלק מחזונו של שר ההגנה האמריקני, פיט הגסת', בנאומו בשבוע שעבר בכינוס החריג של מאות גנרלים ואדמירלים. חיילים לשעבר אומרים לניו-יורק טיימס, כי חלק מהשינויים נראים מיותרים, ואחרים עלולים לפגוע במטרה הרשמית של הגברת המוכנות והקטלניות של הצבא. הגסת' דרש משומעיו ליישם את מה שכינה "הכלל של 1990" ולהתעלם מהשינויים שנעשו ב-35 השנים האחרונות. הייתה זו השנה האחרונה בה לא גויסו נשים ליחידות לוחמות; הגסת' אמר, שקני המידה מעתה ביחידות אלו יהיו מותאמים לגברים ו"אם נשים יוכלו לעמוד בהם – מצוין". שומעיו הופתעו, כי זהו המצב כבר כיום. סוכביר טוּר, קצין ארטילריה שפרש אשתקד מהנחתים וסיקי דתי, אומר שדבריו של הגסת' על הזקנים מנותקים מהמציאות. "אני לא חושב שהוא מבין על מה הוא מדבר, והדרך שלו היא מבישה מאוד". כמו מאות סיקים אחרים, טור קיבל אישור לגדל זקן ולחבוש טורבן, והוכיח שהזקן אינו מפריע לו לחבוש מסכת גז. לדבריו, האיסור החדש יפגע גם בקידומם של יהודים ומוסלמים. חלק מהנושאים שהעלה הגסת' מקובלים על רבים מלובשי המדים, מדגיש הטיימס. הפטור מגילוח התרחב ולמפקדים נאמר שלא לשאול יותר מדי, מחשש לפגיעה בסודיות רפואית. מתן תשובות לתלונות המוגשות למבקרי הפנים עשוי להימשך חודשים, גם כאשר הן נתמכות בראיות, וכך נתקעות הקריירות של המעורבים. מפקדים מתקשים להתאים את תוכניות האימונים שבידיהם לסוגיות כמו העברות כוח אדם וביטחון סייבר. גם טור מסכים עם רבים מדבריו של הגסת'. לדבריו, כסרן בנחתים היה עליו להתמודד עם אין-ספור הנחיות בנוגע לאימונים ואכיפה בלתי שוויונית של דרישות הכושר הגופני. "הבעיות אמיתיות, אך אני לא בטוח שהוא מטפל בהן בצורה מועילה. היו לי נחתים מצוינים שלא יכלו להתגלח מסיבות רפואיות אמיתיות. לפי הכללים החדשים, הייתי מאבד אותם. כיצד בדיוק זה משפר את הצבא שלנו?"

"שירות נשים הפך לסוגיה פוליטית"

דון כריסטנסן, קולונל בדימוס בחיל-האוויר ולשעבר עורך דין לענייני צבא, מוצא בעיות דומות בשינויים שהכניס הגסת' ביחידות לשוויון ולביקורת פנים, הבודקות תלונות על אפליה והתנהגות פסולה. הגסת' טען, כי נעשה בהן שימוש לרעה, כאשר "ניתנה עדיפות למתלוננים, לאידיאולוגים ולבעלי ביצועים גרועים". הוא הורה לטפל במהירות בתלונות, אך גם לזהות ואף להעניש את מי שמגישים תלונות שנדחות. "זה רק יזיק", מגיב כריסטנסן. "אם תפחד שתוענש משום שדיברת, רק משום שלא ניתן היה להוכיח את הטענות, זה ירתיע רבים. יש סיבה שהמערכת קיימת. מספיק ללכת מעט אחורה ולראות תלונות על הטרדה מינית, אפליה והתנהגויות פסולות אחרות". הוא גם מוטרד מתוכניתו של הגסת' להתיר טרטורים ולאפשר למדריכים לגעת פיזית במתאמנים – איסורים שהוטלו אחרי עשרות שנים של תקיפות גופניות. רבים מהכללים שהגסת' מבטל נקבעו אחרי 1990, כאשר הצבא הלך ונעשה מגוון ולמד להתמודד עם בעיות כמו הטרדות ואפליות, מסביר הטיימס. מבחינת רבים מהחיילים, אותה שנה הייתה עידן אפל בו לא הייתה ענישה על הטרדות מיניות ונשים לא יכלו להיות טייסות קרב, לשרת בספינות ולבצע תפקידים מרכזיים אחרים. "אם היינו חוזרים ל-1990, לא הייתי יכולה לבצע את תפקידי", אומרת אליזה קרנדל, קצינת צי ששירתה במשחתת. "הזמנים השתנו. נשים רבות משרתות ביחידות קרביות, והוכחנו שזה יכול לעבוד". יש כיום 10,000 נשים ביחידות קרביות; מספרן עודנו קטן ביחידות מיוחדות, בהן נדרשים קני מידה שרק גברים מוטעים – ועוד פחות נשים – יכולים לעמוד בהם. קרנדל מזכירה, כי הגסת' אמר שוב ושוב שלדעתו נשים לא אמורות לשרת ביחידות קרביות, וכעת דורש מהצבא להפסיק להנמיך את קני המידה כדי לאפשר לנשים להשתלב. "הוא מדבר על פתרון בעיה שאינה קיימת. כולנו נדרשים לעמוד באותם קני מידה. אבל אני חוששת ששירות נשים הפך לסוגיה פוליטית".