נשיא אירן, מסעוד פזשכיאן, הודיע (02.10.25) כי ארצו צפויה להחליף את עיר הבירה שלה - לראשונה מאז המאה ה-18 - ולהעבירה מטהרן לעיר חדשה בדרום המדינה, ככל הנראה באזור מקראן שבחוף המפרץ הפרסי. לדבריו, "אין ברירה אלא לעבור", בשל משבר מים חמור, התרחבות יתר, זיהום אוויר ושקיעת קרקעות המאיימת על יציבותה של טהרן. ההצעה, שהועלתה כבר בשנה שעברה בפני המנהיג העליון עלי חמינאי, זוכה כעת לעדיפות מחודשת. פזשכיאן הדגיש כי טהרן צורכת כרבע מאספקת המים של אירן, וכי בשנה החולפת ירדו רק 140 מ"מ גשם - לעומת תקן של 260 מ"מ. "המים מתחת לרגלינו אוזלים", הזהיר. אירן מונה כיום כ־92.5 מיליון תושבים, וטהרן לבדה מאכלסת יותר מ־10 מיליון תושבים - מה שהופך אותה לאחת הערים הצפופות והעמוסות ביותר במזרח התיכון.

היעד: מקראן - גישה לים, פיתוח כלכלי

העיר החדשה צפויה לקום באזור מקראן שבמחוז סיסתאן ובלוצ'סתאן, לחופי מפרץ עומאן. מדובר באזור אסטרטגי עם פוטנציאל לפיתוח כלכלי ימי, שיאפשר לאירן גישה ישירה לסחר ימי ולמשאבים. דוברת הממשלה, פאטמה מוהאג'רני, מסרה כי הוקמו שתי מועצות לבחינת היתכנות המהלך, וכי "הבירה החדשה בהחלט תהיה בדרום". עם זאת, המבקרים מזהירים כי מדובר במהלך יקר ומסוכן. עלות ההעברה מוערכת בעשרות מיליארדי דולרים, והאזור החדש סמוך לגבול פקיסטן - אזור שבו פעילים ארגוני טרור. עיתונאים שמרנים באירן טוענים כי "המהלך ידרוש מאה שנים ומאות מיליארדים", וכי הוא עלול למוטט את הכלכלה של טהרן.

היסטוריה של רעיונות - והחמרה במשברים

טהרן נוסדה תחת השליט הראשון של שושלת קאג'אר באירן, אע'א מוחמד ח'אן, לפני יותר מ-200 שנה. זוהי אינה הפעם הראשונה שנשיא אירני מציע להעביר את בירת המדינה: הראשון לעשות זאת היה מחמוד אחמדינג'אד בתחילת שנות האלפיים. לאחר מכן, הנשיא לשעבר חסן רוחאני העלה את הרעיון מחדש בעקבות משברי המים, הדלק והדיור שכבר החלו לצוץ בטהרן, והרחיק לכת עד כדי גיבוש תוכנית ממשית. פזשכיאן העלה את הרעיון גם בתחילת השנה הנוכחית כדרך לפתור בעיות כמו צפיפות אוכלוסין, מחסור במים, מחסור בחשמל וזיהום אוויר.