חייל המילואים מאור קרינגל מואשם בסיוע לאויב במלחמה - עבירה שהעונש המירבי עליה הוא מוות. המדינה מייחסת לו, בכתב האישום שהגישה (3.10.25) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, גם עשרות עבירות של מסירת ידיעה לאויב שעלולה להיות לתועלתו ומסירת ידיעה לאויב שעלולה לפגוע בביטחון המדינה. טל עמרם מואשם לצידו במגע עם סוכן חוץ.
המדינה טוענת, כי באמצע 2024 נענה קרינגל להצעה של גורמים אירנים בטלגרם לבצע משימות בתשלום, "הכל בכוונה לסייע לאירן במלחמתה בישראל, בין השאר בדרך של מסירת ידיעות בכוונה לפגוע בביטחון המדינה". קרינגל פעל עד שנעצר באוגוסט השנה, לאחר כל משימה - שלח לאחד הסוכנים האירנים תיעוד שלה וקיבל 5,000 דולר במטבעות קריפטו.
בין המשימות שמייחסת המדינה לקרינגל: איתור אתרים ביטחוניים, צבאיים ומשרדי ממשלה באזור המרכז; איתור כתובות המטה הארצי ומטה מחוז תל אביב של המשטרה; צילום אתרים בחולון (כולל העירייה ורשויות המס); צילום אתרים בתל אביב (כולל האוניברסיטה, מגדל השעון ביפו, הכניסה לגני התערוכה וכיכר המדינה); צילום אתרים בראשון לציון (כולל העירייה ובית פרטי על-פי הנחיית מפעילו); צילום קניון שבעת הכוכבים בהרצליה; צילום מועדון השייט באשדוד.
עוד נטען, כי מפעיליו של קרינגל ביקשו ממנו לצלם את בית המשפט העליון, הכור בדימונה, נמל חיפה, שוק מחנה יהודה בירושלים, כתובות בקיסריה ומודיעין - אך הוא לא ביצע משימות אלו. הוא תיעד בהנחיית מפעיליו אתר נפילת טיל בחולון, את בית המשפט בראשון לציון, נמל אשדוד, המרינה בהרצליה ומטה השב"כ בתל אביב. במהלך מתקפת הטילים האירנית ביוני 2024, פנה קרינגל ביוזמתו לאירנים וביקש משימות נוספות, וצילם בשליחותם את המרכז המסחרי בקריית שרת שבחולון.
על-פי כתב האישום, קרינגל צילם את בסיס הקריה בתל אביב והעביר את התמונות למפעיליו. לאחר שמסר להם שהוא בשירות מילואים פעיל והיכן הוא מוצב, הוא צילם והעביר תמונות משלושה בסיסים כאלה. בשליחותם של מפעיליו גייס קרינגל את עמרם, ובין היתר שרפו השניים מדי צה"ל ותיעדו את האירוע עבור הסוכן האירני.
בבקשה לעצור את קרינגל ועמרם עד תום ההליכים אומרת המדינה, כי קרינגל הודה במעשיו בחקירותיו המוקדמות והכחיש אותם בהמשך, ואילו עמרם הודה במיוחס לו. בידי המדינה גם תכתובות של קרינגל עם מפעיליו, העברות לארנקים דיגיטליים שלו ומחקרי תקשורת. את המדינה מייצגת עו"ד צופיה טייץ.