• מתוך 123 ילדים, 67 הפעילו לפחות פעם אחת שיטה סדורה מזוהה.

• בשורה של ניסויים (667 בסך הכול), הופיעו שתי שיטות מיון ידועות ממדעי המחשב: "בחירת הקטן" (Selection Sort) ו"ניעור הלוך־ושוב" (Shaker Sort).

• ילדים בני 4 כבר הצליחו להפעיל שיטה מזוהה - אומנם רק כ־3% מהם, אך הנתון עלה ל־25% בקרב בני 5 ולמעלה מ־50% בקרב בני 9.

הקשר לפיאז'ה פיאז'ה גרס כי עד גיל 7 ילדים מתבססים בעיקר על ניסוי־וטעייה ואינם פועלים בשיטה. מחקרים עדכניים, ובהם זה האחרון, מצביעים כי ילדים יכולים לגלות בעצמם אסטרטגיות יעילות כבר בשלב מוקדם יותר - אם הנסיבות מאלצות אותם. הדבר אינו סותר את תרומתו של פיאז'ה להבנת ההתפתחות, אך מציע עידכון: הילדים אינם "לוח חלק" אלא מסוגלים לאסטרטגיות מורכבות כבר בגיל גן. החוקרים מדגישים כי מורים והורים יכולים להרוויח מהתובנה שילדים מוכנים מוקדם יותר לבעיות מופשטות. מתן משימות עם מידע חסר ומשוב חכם - במקום הוראות ישירות - עשוי לעודד חשיבה מסודרת. כך ניתן לפתח מיומנויות מתמטיות ומחשוביות כבר מהגיל הרך. המחקר מציע לשנות את האופן שבו נתפסת חשיבה לוגית בילדות: לא עוד המתנה לגיל בית־הספר היסודי, אלא הכרה בכך שכבר בגיל גן ילדים מסוגלים לגילוי עצמי של שיטות סדורות. המסקנה ברורה - כדאי להתחיל לטפח חשיבה כזו מוקדם הרבה יותר.