פרקליט המדינה, עמית איסמן, סגר את התיק נגד בני גנץ ורם בן-ברק בחשד למכירת טכנולוגיות לממשלת קטר בלא אישור כנדרש. כך הודיעה פרקליטות המדינה לבג"ץ (6.10.25). בהודעה אין הנמקה להחלטה, ורק נאמר בה שהיא התקבלה לאחר בדיקת תלונתה של עו"ד זהבה גור ועל-פי המלצת המחלקה הכלכלית בפרקליטות. תלונתה של גור התייחסה לפעילותה של חברת המימד החמישי, בה שימש גנץ כיו"ר ובן-ברק (לשעבר סגן ראש המוסד וכיום חבר כנסת בסיעת יש עתיד) שימש כנשיא. החברה עסקה בפיתוח מערכות בינה מלאכותית ליישומי מודיעין צבאי, ממשלתי ואזרחי. היא הוקמה בידי בכיר המוסד לשעבר דורון כהן ושותפו גיא כספי, והמפכ"ל לשעבר דודי כהן וממלא-מקום המפכ"ל בנצי סאו היו יועצים חיצוניים שלה. בשנת 2019 חשף מבקר המדינה דאז, יוסף שפירא, כי המשטרה הסכימה לרכוש את הטכנולוגיה של המימד החמישי ללא מכרז ב-50 מיליון שקל, ואף העבירה לה מקדמה בסך 4 מיליון שקל, וזאת למרות שמצגיה של החברה התבררו כלא-נכונים. היועץ המשפטי דאז, אביחי מנדלבליט, קבע שאין מקום לחקירה פלילית בפרשה, ובשנת 2023 אימץ איסמן את המלצת רשות התחרות וסגר את החקירה שניהלה האחרונה. המימד החמישי קרסה בשנת 2018. גור הסתמכה על חקירה שניהל ה-FBI בשנת 2022 נגד הגנרל בדימוס ג'ון אלן, אשר קידם אינטרסים של קטר בארה"ב. עלה ממנה, לטענתה, כי המימד החמישי ניהלה באמצעותו מו"מ למכירת הטכנולוגיה שלה למדינה זו ב-72 מיליון דולר, למרות היותה מדינת אויב ותומכת חמאס. עוד טענה, כי לאחר שפנתה בנושא למשרד הביטחון - הגיש גנץ הצעת חוק שהייתה מכשירה בדיעבד את מעשיהם שלו ושל בן-ברק. בג"ץ דחה באוגוסט 2024 עתירה קודמת של גור, אשר ביקשה להורות לפתוח בחקירה נגד גנץ ובן-ברק, בציינו שהיא מוקדמת משום שהפרקליטות טרם החליטה בנושא. גור שבה ועתרה במארס השנה, בטענה שלא קיבלה מענה על התלונה שהגישה שנתיים וחצי לפני כן. כעת עדכנה המדינה, כאמור, כי איסמן החליט לסגור את התיק וכי לפיכך העתירה מיצתה את עצמה.