מסמכים אמריקניים פנימיים שהודלפו ושנחשפו בוושינגטון פוסט חושפים כי גם בשיא מלחמת חרבות ברזל המשיכו מדינות ערב מרכזיות להרחיב בשקט את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל. זאת, על-אף שגינו את ישראל פומבית.
לפי המסמכים, שהושגו בידי הקונסורציום הבינלאומי של עיתונאים חוקרים (ICIJ) ואשר נבדקו על-ידי הוושינגטון פוסט, במהלך שלוש השנים האחרונות נערכו שורה של פגישות חשאיות בין בכירים צבאיים מישראל ומשש מדינות ערביות - בבחריין, מצרים, ירדן וקטר - בתיאום עם ארצות הברית.
המסמכים נכתבו בשנים 2022-2025, לפני ואחרי מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 שהביאה לפתיחת מלחמת חרבות ברזל, ואומתו באמצעות הצלבתם עם רישומים רשמיים של משרד ההגנה האמריקני ונתוני פגישות ותרגילים צבאיים.
המסמכים מצביעים על כך שהמניע העיקרי לקשרים אלה היה האיום האירני. אחד מהם מתאר את אירן ובעלות בריתה כ"ציר הרשע", ומצורפת אליו מפה המציגה את פריסת הטילים האירניים בעזה ובתימן. שיתוף הפעולה הוטמע במסגרת תוכניתו של הפיקוד המרכזי של צבא ארצות הברית (סנטקום), אשר הגדיר את היוזמה כ"מבנה הביטחון האזורי".
לפי הדוחות, ישראל וחמאס הגיעו להסכמה על השלב הראשון של מסגרת שלום שתכלול את שחרור כל בני הערובה ונסיגה חלקית של ישראל מרצועת עזה. גורמים אמריקנים הודיעו כי 200 חיילים אמריקנים יגיעו לישראל לתמיכה בהסכם הפסקת האש, ואליהם יצטרפו חיילים ממדינות ערב המשתתפות במבנה הביטחוני האזורי.
על-פי המצגות של פיקוד המרכז של הצבא האמריקני, לצד ישראל וקטר משתתפות במבנה הביטחוני גם בחריין, מצרים, ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, בעוד שכווית ועומאן מוגדרות כ"שותפות פוטנציאליות".
קטר – שותפה מרכזית למרות התקיפה
לפי המסמכים, קטר – שבירתה הותקפה על-ידי ישראל – הייתה שותפה פעילה בשיתוף הפעולה הביטחוני. במאי 2024 התקיימה פגישה בבסיס אל-עויד, מתקן צבאי אמריקני מרכזי בקטר, בה השתתפו בכירים צבאיים מישראל וממדינות ערב. המשלחת הישראלית נחתה ישירות בבסיס, תוך עקיפת כניסות אזרחיות כדי להימנע מחשיפה ציבורית.
בתקיפה הישראלית בדוחה ב-9 בספטמבר, לא הצליחה מערכת ההגנה האווירית להגן על קטר. לוטננט גנרל דרק פרנס מחיל-האוויר האמריקני אמר לעיתונאים כי מערכות הלווין והרדאר לא התריעו מראש על התקיפה, משום ש"באופן טיפוסי הן ממוקדות באירן ובאזורים מהם צפוי להגיע איום". קטר מסרה כי גם מערכות הרדאר שלה לא זיהו את שיגור הטילים על-ידי מטוסי הקרב הישראלים. בעקבות התקיפה, התנצל ראש הממשלה
בנימין נתניהו בפני קטר והתחייב להימנע מתקיפות דומות בעתיד.
תרגילים נגד מנהרות ומבצעי מידע
עוד חושפים המסמכים, כי בינואר התקיימה פגישה בבסיס Fort Campbell בקנטקי, בה הדריכו כוחות אמריקניים את השותפים בזיהוי ונטרול מנהרות תת-קרקעיות – כלי מרכזי של חמאס. מסמך נוסף תיאר תרגיל להשמדת מנהרות בהשתתפות שישה מדינות. אנשי CENTCOM גם הובילו פגישות תכנון למבצעי מידע שנועדו להתמודד עם הנרטיב האירני ולהציג נרטיב של "שגשוג אזורי ושיתוף פעולה".
מסמכים נוספים מציגים תוכניות להקמת מרכז סייבר משולב למזרח התיכון עד סוף 2026, שישמש להכשרה ותרגולים בתחום הגנת הסייבר. כמו-כן, הוצע להקים מרכז מיזוג מידע שיאפשר תכנון, ביצוע והערכה של פעולות בסביבת המידע.
חשש מהעצמאות הישראלית
בכיר לשעבר במשרד ההגנה האמריקני אמר כי מדינות המפרץ רואות בישראל שותפה צבאית חזקה, אך גם חוששות מהעצמאות שלה. "נראה שכולן חושבות שהישראלים יכולים לעשות מה שהם רוצים, מתי שהם רוצים, בלי שיתגלו", אמר.
פרופ' תומאס ג'ונו מאוניברסיטת אוטווה סיכם: "מדינות המפרץ תלויות בארה"ב כערבה לביטחונן, אך גם מודאגות מאוד מאירן – וזו הסיבה לשיתוף הפעולה עם ישראל, למרות החששות."