משה חוגג יחזיר לקופת חדלות הפרעון של חברת Invest.com שהייתה בבעלותו 2.65 מיליון דולר שנטל שלא כדין, מתוך התמורה ממכירת הדומיין Invest.com לטדי שגיא ב-3.2 מיליון דולר. כך קובע סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, חגי ברנר. בתוספת ריבית והצמדה, מדובר על למעלה מ-10 מיליון שקל. חוגג פעל בתחום הבלוקצ'יין והיה הבעלים של קבוצת בית"ר ירושלים. סינגולריטים היא קרן הון סיכון בשליטת חוגג, שהייתה הבעלים של IDC Investdotcom Holdings. חברת-הבת הישראלית של IDC היא Invest.com, המצויה בהליכי חדלות פרעון מאז 2021. הנאמן שלה הוא עו"ד אסף שמרת, שהגיש את התביעה נגד חוגג. לצידו נתבע איש העסקים עודד קובו, שתיווך בעסקה בין חוגג לשגיא. לפני שנתיים קבעה המשטרה, כי יש בסיס ראייתי להאשים את חוגג בעבירות מרמה וגניבה, ולא בעבירות מין שיוחסו לו גם הן; התיק ממתין להחלטת הפרקליטות. שמרת טען, כי Invest מכרה את הדומיין בשנת 2020 לחברת גיב הופ ב-2.65 מיליון דולר, כאשר בפועל הייתה זו מכירה למראית עין. גיב הופ מכרה אותו כעבור מספר חודשים לשגיא ב-3.2 מיליון דולר, ומתוכם העבירה 2.65 מיליון דולר לחברת סינגולריטים. קובו קיבל דמי תיווך ב-500,000 דולר, ואילו גיב הופ קיבלה את היתרה - 50,000 דולר. חברת IDC לא קיבלה דבר, למרות שהיא הייתה בעלת הדומיין. ברנר קיבל את תביעתו של שמרת נגד חוגג, ודחה את תביעתו נגד קובו. הוא קובע, כי חוגג ניווט לבדו את פעילותה של IDC והוא אף עמד מאחורי מכירתו של הדומיין, שהיה הנכס העיקרי שלה - ושכאמור תמורתו לא קיבלה דבר. "אין ספק כי היכולת לקדם עסקה מסוג זה ולהוציאה אל הפועל אינה נחלתו של מתווך כך סתם, כפי שניסה חוגג להציג את עצמו, אלא היא תולדה של פעילות מצד מי שמנהל את החברה ומכוון את התנהלותה העסקית הלכה למעשה", קובע ברנר. "זולת חוגג, איש מטעם החברה לא היה מעורב בעסקת הדומיין בשום צורה ואופן", מוסיף ברנר. "חוגג היווה את 'הפנים' של החברה בישראל והרוח החיה מאחוריה, והוא אשר הוביל לבדו ובמו ידיו למכירת הנכס העיקרי שלה. חוגג לבדו הוא שיזם, ביצע והכווין את הפעולות המהותיות הכרוכות בהוצאת העסקה אל הפועל, בדמות המאמצים למכירת הדומיין, איתור קונה ועיצובה של מתכונת העסקה, בעוד שהאורגנים הפורמליים של החברה ועורכי דינה הסתפקו בפעולות טכניות". לדברי ברנר, "התפטרותו של חוגג מתפקידו הרשמי כדירקטור בחברה בשנת 2018, לא נועדה אלא להרחיק ממנו כל אחריות המוטלת על-פי דין על נושאי משרה בחברה ולהכביד על המצאת כתבי בי דין לחברה באמצעותו, שעה שהלכה למעשה, לא חל כל שינוי במעמדו האמיתי של חוגג כמי שמכוון לבדו את פעילותה של החברה, בבחינת 'על פיו יישק דבר'... חוגג שימש נושא משרה בחברה, בדיוק כפי שהתרשם קובו בזמן אמת. והרי ידוע שאם דבר מה נראה כמו ברווז, שוחה כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז – כנראה שזה ברווז".