תוכנית ישנה - מערכת תקועה לפי אנגלמן, התוכנית האסטרטגית לפיתוח התחבורה הציבורית באזור חיפה עודכנה לאחרונה בשנת 2015 בלבד, ומאז לא נעשה בה ריענון או התאמה למצב בשטח. נוסף לכך, המטרופולין מחולקת לשלוש טבעות — גלעין, טבעת תיכונה וטבעת חיצונית — מסגור תכנוני החיוני לתעדוף השקעות: הגלעין כולל את חיפה, הקריות, נשר וטירת כרמל; בטבעת התיכונה עכו היא העיר הגדולה; והטבעת החיצונית כוללת בין היתר את נצרת, נוף הגליל, נהריה, כרמיאל ומגדל העמק. המבקר מציין כי משרד התחבורה לא עדכן את התוכנית הארצית ולא הקים רשות תחבורה מטרופולינית, אף על-פי שהקמה זו נקבעה בהחלטות ממשלה בשנים 2024-2011. עיריית חיפה הודתה כי היעדרה פוגע בקידום מערכתי של מיזמים רחבי היקף. חוסר תיאום: שלוש חברות - בלי בקרה במוקד הדוח עומדת החלטת ממשלה 421 מאוקטובר 2020 להעברת מיזמי תחבורה מחברת יפה נוף לחברות הממשלתיות חוצה ישראל ונתיבי ישראל, בעוד יפה נוף ממשיכה לפעול כחברה עירונית. המבקר מראה כי בלא הסכמי מסגרת ארוכי טווח בין משרד התחבורה לחברות נוצרות חפיפות סמכויות, עומס ביורוקרטי, אי־ודאות תקציבית ובקרה רופפת. בצד התפעולי, נמדד עידכון חלקי בלבד של העדפה ברמזורים: בכלל המטרופולין פועלת העדפה ב־78 צמתים — כ־65% מיעד 120 — נתון שאינו מבטיח זרימה רציפה לאורך קווי המטרונית בשעות העומס. המבקר אינו מתייחס בדוח לעובדה שכאשר הוכשרו, היו מיועדים מסלולי התחבורה הציבורית (מת"צים) בחיפה - בשדרות ההסתדרות ובדרך עכו - למטרונית בלבד. אולם מסלולי המת"צים לנשר וליגור אינם ייעודיים לקו 5 של המטרונית, ונוסעים בהם גם קווי החברות אגד ונסיעות ותיירות. המשמעות היא שחוסר הייעודיות גורם לעומסים ולעיכובים בנתיבים שנועדו להבטיח רציפות למטרונית, ופוגע בהפרדה בין מערך האוטובוסים העירוני למערך המטרופוליני. פיקוח חלש ואובדן הכנסות עצום הדוח מתריע על אכיפה רופפת בתשלום דמי נסיעה: שיעור ההשתמטות מתשלום נאמד בכ־20% מכלל הנסיעות והפסד ההכנסות השנתי מוערך בכ־300 מיליון ש"ח. המבקר שב וממליץ להשלים את אסדרת סמכויות הפיקוח והאכיפה ולחזק את סמכויות הפקחים בשיתוף המשרד לביטחון לאומי. הדוח עומד גם על חולשת האכיפה בשטח, ובפרקי “מידת תיקון הליקוי” מצביע על אכיפה לא עקבית. המשמעות הציבורית ברורה: בלא אכיפה סדורה ומרתיעה, נוצר עיוות מוסרי וכלכלי כלפי הציבור המשלם, ושיעור ההשתמטות אינו מצטמצם. הנוסעים משלמים את המחיר מעבר למבנה הניהולי, הדוח מתמקד בהשלכות ישירות לציבור: שירות אוטובוסים ומטרונית לא אחיד, איחורים ועומס בתחנות בשעות השיא — ולעיתים המתנה של למעלה מ־20 דקות. בנוסף אין מערכת אחידה לניהול מידע לנוסעים: ישומונים שונים מציגים נתונים לא עקביים, והעדר אמת־מידה אחידה גורם לבלבול. המבקר ממליץ למדוד באופן קבוע שביעות רצון ולקבוע יעדי שירות. הדוח מדגיש כי אכיפה לא עקבית פוגעת לא רק בתקציב אלא גם בתחושת הצדק והשוויון בין משלמים ללא־משלמים — ופוגעת בכבוד העצמי של הציבור שנושא בעלות. זהו נדבך שירותי, לא רק תקציבי. מספרים גדולים ותמונת יעד על-פי התוכנית האסטרטגית מ־2015, בשנים 2045-2016 מתוכננים במטרופולין חיפה מיזמים בהיקף מצטבר של כ־23.06 מיליארד ש"ח; יעד 2040 עומד על כ־2.787 מיליון נסיעות יומיות בכלל האמצעים. מטרונית: תמונת מצב מדויקת נכון למועד הביקורת פועלים שישה קווי מטרונית, ומתוכננים ארבעה נוספים. בהעדפה ברמזורים הושגו 78 צמתים — כ־65% מן היעד (120). תשתיות רכבת ומסילות – צווארי בקבוק ותיעדוף בדיקת המבקר מצביעה על עיכובים משמעותיים בתת"ל 65 (מסילות החוף): פיצול לתת"ל 65א/65ב, כאשר ל־65א יש לוחות זמנים עד 2034, ואילו ל־65ב אין צפי; התקדמות 65ב תלויה בהשלמת חשמול המסילות עד “מרכזית המפרץ”, שנדחה למרס 2027 בעלות נוספת של כ־4.7 מיליארד ש"ח. עיריית חיפה הדגישה את הצורך בקידום 65ב במקביל פתרונות שיקוע/מנהור, והסוגיה הועברה לגישור. המבקר מזהיר: טרם הכפלת מסילות יש להבטיח תחנות ותצורות מסילה מותאמות לקיבולת עתידית לאורך הקו. “שעון חול” ארוך: 28-18 שנים במיזמי הדגל שנבדקו, פרק הזמן מתחילת תכנון ועד סיום ביצוע נע בין 18 ל־28 שנים - משך זמן חריג המעיד על חסמים מוסדיים ותכנוניים עמוקים. ועדת השרים שלא כונסה ועדת השרים לתשתיות לאומיות, שהוקמה ביולי 2023, לא כונסה עד מועד סיום הביקורת - נתון חד שמשליך על תעדוף בין־משרדי ועל יכולת הכרעה. רק"ל חיפה-נצרת: עלות מזנקת והתקדמות מעורבת הדוח קובע כי התוכניות אושרו בשנים 2023-20183, הביצוע החל במקטעים שונים והצפי לסיום כלל התוואי עד 2029. עם זאת אומדן העלות הריאלי עלה בכ־19% לעומת החלטת הממשלה מ־2016 — מכ־6.9 לכ־8.2 מיליארד ש"ח בערכי סוף 2024. שיפור חלקי: המטרונית מתייצבת לצד הביקורת, המבקר מציין הישגים: שיפור בתפוסה ובאמינות התפעול של המטרונית לעומת לפני שש שנים; התקדמות ניכרת בעדפת רמזורים; ותכנון קווים חדשים. משרד התחבורה מציין כי הוא פועל בשיתוף המשרד לביטחון לאומי להרחבת סמכויות האכיפה, וכי קיים תיאום בין כלל הגופים, אולם המבקר קובע כי בלא רשות מטרופולינית ועידכון תוכנית אסטרטגית — ההישגים יתקשו להפוך לשיפור שיטתי לציבור. המלצות מבקר המדינה

• להקים רשות תחבורה מטרופולינית שתתכלל את כלל הגופים באזור חיפה.

• לעדכן את התוכנית האסטרטגית לפיתוח התחבורה הציבורית עד 2050.

• לחתום על הסכמי מסגרת ארוכי טווח בין משרד התחבורה לחוצה ישראל ולנתיבי ישראל.

• להשלים את אסדרת סמכויות הפיקוח והאכיפה לצמצום ההשתמטות מתשלום.

• למדוד בקביעות שביעות רצון ולגבש יעדי שירות מפורשים לנוסעים.