במבט ראשון, זוהי תקופה נהדרת להיות בנק אמריקני. מניותיהם הניבו השנה תשואה של 27%, הרבה מעל 10% של יתר השוק למעט מגזר הטכנולוגיה. הם נהנו מהכנסות גבוהות מריבית, סחר ענף וזינוק בעסקות; בקרוב תופחת הרגולציה. התנאים לכאורה לא יכלו להיות טובים יותר.
אבל במבט קרוב יותר, התמונה פחות ורודה – מנתח אקונומיסט. היחס בין מחיר המניה לבין הרווח במדד הבנקאות הוא 14.5 – הגבוה ביותר ב-20 השנים האחרונות, למשבר במשבר הפיננסי ובקורונה, כאשר הרווחים קרסו. חוסר הוודאות לגבי המכסים עודנו גבוה, וניתוח השפעותיהם קשה עוד יותר בגלל השבתת הממשל והעדר נתונים. שני בנקים פרטיים התמוטטו לאחרונה, וגרמו חששות לגבי מצבם של הבנקים החלשים יותר.
התמונה המעורבת באה לידי ביטוי בדוחות הרבעון השלישי. התוצאות עליהן דיווחו ג'יי.פי מורגן-צ'ייס, גולדמן-זאקס, וולס-פארגו, סיטיגרופ, בנק אוף אמריקה ומורגן-סטנלי בשבוע שעבר היו טובות בהרבה מהצפוי. אבל בעוד מניותיהם של שני האחרונים הגיבו בעליות של 4% ו-5% (בהתאמה), מניותיו של גולדמן-זאקס ירדו ב-2% למרות זינוק של 37% ברווח (4.1 מיליארד דולר) – משום שהציפיות כבר מרקיעות שחקים.
ג'יימי דיימון ודייוויד סולומון, המנכ"לים של מורגן וגולדמן, הזהירו מפני הסכנה של שווקים בועתיים. סולומון דיבר על "צהלת יתר של המשקיעים", ודיימון אמר ששתי הקריסות האחרונות עלולות לאותת על עתיד גרוע יותר. החששות מפני הפינות הבעייתיות-יותר של הלווים גברו בחודש האחרון. מדד התפתחות העסקים של סטנדרד אנד פור'ס, העוקב אחרי חברות המשקיעות בהלוואות פרטיות, צנח השנה ב-15% - מתחת לרמה אליה ירד לאחר הכרזת המכסים של
דונלד טראמפ בתחילת אפריל. החמרת חוסר הוודאות וירידה בנטילת האשראי יקשו על הבנקים, גם אם לא יקרסו נוספים.
החששות מפני סיכוני אשראי עלולים לחזור כבומרנג למערכת הבנקאית, מזהיר אקונומיסט. בשנים האחרונות התנפחו ההלוואות של בנקים למוסדות שאינם בנקאיים – כולל למלווים מתמחים ולחברות אשראי פרטיות. בנקים אמריקניים שבבעלותם למעלה ממחצית נכסי הענף, חשופים למלווים בלתי בנקאיים בשיעור הגבוה מהפרשותיהם להפסדים בלתי צפויים.
לבנקים הגדולים יש עדיין למה לשאוף. אם הטלטלות בשוק המלווים הפרטיים יגוועו, המכסים לא יזעזעו את המשק והבינה המלאכותית לא תהפוך לבועה – שלושה "אם" גדולים – הם יהיו במצב הטוב ביותר ליהנות מהדה-רגולציה של טראמפ. מנהלי הבנקים שמחים על ההקלה הצפויה בשנים הקרובות בדרישות ההון, העתידה לשחרר 200 מיליארד דולר. הבעיה היא, שבעלי המניות מצפים מהם כיום לשלמות.