המדינה מקיימת עבודת מטה כדי לסגור את הפרצה שאפשרה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להעסיק בלשכתו את מי שאינם עובדי מדינה. כך עולה (17.10.25) מתשובת הפרקליטות לעתירה לבג"ץ בעניינם של המעורבים בפרשת המסמכים המסווגים ובפרשת קטרגייט - ישראל אוריך, אלי פלדשטיין, שרוליק איינהורן וצחי ברוורמן. התנועה לאיכות השלטון ביקשה בחודש אפריל להורות על הרחקתם של הארבעה מסביבתו של נתניהו עד שיקבלו את הסיווג הדרוש ועל השעייתם מתפקידיהם בלשכת נתניהו בידי נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, ולאסור עליהם ליצור קשר עם נתניהו. הפרקליטות מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירה, כאשר תגובתה היא גם בשם נתניהו, ראש השב"כ, דוד זיני, היועצת המשפטית, גלי מיארה, והרשקוביץ. לדברי הפרקליטות, "הגורמים המעורבים בפרשות אלה הנמנים עם סביבתו הקרובה של ראש הממשלה, לא נקלטו לעבודה בשירות המדינה. לפיכך, משמעות הדבר היא שאין עליהם פיקוח ובקרה כפי שיש על עובדי מדינה, בפרט ביחס לאופן בו אלו משתמשים במידע ובכוח השלטוני המצוי בלשכת ראש הממשלה. אותם גורמים לא דיווחו, בין היתר, במסגרת הסכם ניגוד עניינים על זהות גורמים עימם היו בקשר או על פעילות עסקית שהם ניהלו, או על הכנסות או טובות הנאה שהם קיבלו. בהמשך לכך, ביחס לעובדים אלה לא התקיימה בדיקת התאמה ביטחונית. זאת, אף שהם נחשבים, מבחינת מערכות דינים מסוימות, לעובדים החבים בנורמות של עובדי ציבור. "נוכח אופן העסקתם כאמור, גורמים אלה לא שימשו בתפקיד שסווג בסיווג ביטחוני וממילא לא ניתן היה לקיים בעניינם הליך התאמה ביטחונית, אף בשים לב לעובדה כי הם שוהים בסביבת ראש הממשלה באופן תדיר, ועשויים להיחשף למידע הנובע מכך. כך למשל, לא ידוע האם ההתקשרויות העסקיות של גורמים אלה מתיישבות עם חובות ביטחוניות הנובעות מקרבה לראש הממשלה ומשהייה בלשכת ראש הממשלה או עם חובות הנאמנות הנובעות מעבודתם בלשכת ראש הממשלה. זאת, לדוגמה, ביחס לעיסוק בנושאים רגישים מסוימים, שמירה על מידע רגיש וקיום קשר עם גורמי ממשל זרים או גורמי תקשורת זרים. "הפרשות האמורות מלמדות על הסכנה הנובעת מכך שגורמים אלה מצויים בקרבת הסוד, לחשיפת ידיעות סודיות ומידע רגיש ביותר שיש בגילויים כדי לפגוע בביטחון המדינה. "מצב כגון זה, בו מתאפשרת עקיפה של חלק מהחובות החלות על עובדי המדינה אך בשל אי-קליטת עובדים המצויים בסביבתו הקרובה ביותר של ראש הממשלה כעובדי המדינה, כאשר בפועל הם ממלאים תפקיד שבמהותו הוא תפקיד של עובד מדינה, יוצר פרצה המחייבת פתרון. לפיכך, ובמבט צופה פני עתיד, נערכת עבודת מטה במטרה להסדיר את הנושא". לגופה של העתירה אומרת הפרקליטות, כי הרשקוביץ אינו יכול להשעות את אוריך, פלדשטיין ואיינהורן משום שאינם עובדי מדינה; ואילו ברוורמן, ראש הסגל בלשכת נתניהו, ממילא מונה לשגריר ישראל בבריטניה. אוריך נתון בתנאים מגבילים, פלדשטיין הורחק מנתניהו במסגרת הליכי המעצר נגדו, איינהורן שוהה בחו"ל ואין הצדקה להרחיק את ברוורמן. לצד זאת, בעניינם של אוריך ופלדשטיין "בימים אלה נבחן הצורך להוציא הנחיה למשרד ראש הממשלה שתאסור את כניסתם ללשכת ראש הממשלה ולמקומות נוספים". התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד רן רוזנברג ומתניה רוזין.