שנתיים אחרי מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023, ניתוח עדכני של חוקרות מאוניברסיטת נורת'איסטרן בבוסטון מצא שהדיון בטיקטוק סביב הסכסוך הישראלי־פלשתיני כמעט לא השתנה. היחס בין התכנים נותר דומה מאוד: על כל סרטון שתומך בישראל מתפרסמים כ־17 סרטונים שתומכים בפלשתינים.
למרות הפער העצום בכמות, ממצא מפתיע הוא שבממוצע סרטוני הצד הפלשתיני אומנם זוכים ליותר צפיות - כ־11,500 לעומת כ־2,400 לסרטון תומך ישראל - אבל החציון דווקא מראה תמונה הפוכה: הסרטון ה”טיפוסי” תומך ישראל נצפה קצת יותר. ההסבר פשוט - כמה סרטונים פלשתינים ויראליים במיוחד משכו מיליוני צפיות והעלו את הממוצע כלפי מעלה.
מעורבות גבוהה - אבל מרוכזת
גם מבחינת התגובות, הלייקים והשיתופים, התמונה דומה. סרטונים פרו־פלשתינים מקבלים בממוצע יותר אהדות ושיתופים לכל צפייה (12.6 ו־0.2 במאה, בהתאמה) לעומת סרטונים פרו־ישראלים (8.5 ו־0.1 במאה). אולם רוב השיח מתרכז במספר קטן של סרטונים בולטים, בעוד הרוב הגדול כמעט לא מעורר תגובה.
שתי בועות - בלי שיח ביניהן
החוקרות מצאו שכמעט אין סרטונים שמשלבים תגי הקבצה (האשטג) משני הצדדים. המעטים שכן נמצאו התגלו כמי שמנסים "להגדיל צפיות" בעזרת תגי הקבצה משני הצדדים, ולא כביטוי אמיתי לשיח משותף. למעשה, מדובר בשתי בועות נפרדות: בצד הפרו־פלשתיני מתבלטים סרטוני חדשות, אבל וביטוי תרבותי; בצד הפרו־ישראלי - בעיקר סרטונים על אנטישמיות ותכנים קצרים העונים למבקרים של ישראל.
דור צעיר ביקורתי כלפי ישראל
הנתונים עולים בקנה אחד עם מגמות דעת הקהל בארצות הברית. לפי סקר מכון פיו מאפריל 2025, מחצית הרפובליקנים מתחת לגיל 50 מחזיקים כיום בעמדה שלילית כלפי ישראל, ובקרב הדמוקרטים באותו גיל השיעור מטפס ל־71 אחוזים - עלייה חדה לעומת 2022. מחקר נוסף של מכון ברוקינגס מחזק את הממצא ומצביע על ביקורת הולכת וגוברת על מדיניות ישראל והזדהות עם פלשתינים.
לדברי החוקרת לורה אדלסון מאוניברסיטת נורת'איסטרן, בטיקטוק קשה הרבה יותר לדעות מיעוט להגיע לחשיפה רחבה. האלגוריתם נוטה להבליט תכנים ש”מדברים לכולם”, ולכן נושאים שנתפסים שנויים במחלוקת או שייכים לקהילה קטנה מתקשים לפרוץ. "טיקטוק מחפש את הסרטון הבא שיהיה פופולרי אצל מיליונים, לא את זה שירגש קבוצה קטנה של שלושה מיליון אנשים", אמרה אדלסון.
החוקרות השתמשו בממשק המחקר הרשמי של טיקטוק כדי לאסוף סרטונים עם תגי הקבצה תומכי ישראל כמו #StandWithIsrael, #BringThemHome ו־#AmIsraelChai, ולעומתן תגי הקבצה תומכי פלשתין כמו #FreePalestine, #CeasefireNow ו־#FromTheRiverToTheSea. סרטונים שהשתמשו בשתי קבוצות התגים הוסרו מהמדגם כדי למנוע עיוותים.
בעוד הפער בכמות התוכן עצום, עיקר הפעילות נעשית בתוך קהילות מבודדות. השיח הציבורי אינו מתנהל כדיאלוג בין הצדדים, אלא כשני עולמות נפרדים כמעט לחלוטין - מציאות שממחישה עד כמה גם בעולם הדיגיטלי, כל צד מדבר בעיקר עם עצמו.