"עיון בגזר דינו של בית המשפט המחוזי מלמד כי כמעט בכל צעד ושעל שפסע במלאכת גזירת עונשו של המשיב - יצאה שגגה תחת ידו". כך אומר שופט בית המשפט העליון בדימוס, יוסף אלרון, בנוגע לעונש שהטיל נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בני שגיא, על עבריין מין ברשת שפגע בחמש ילדות בנות 13-12. שגיא גזר על האיש תשעה חודשי עבודות שירות, אך בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה והחמיר את העונש ל-21 חודשי מאסר בפועל, בציינו שהעונש קל יחסית בשל השיקום המוצלח שעובר הנאשם מזה שלוש שנים. אלרון אומר: "תחילה, כבר בקביעת מתחם עונש הולם אחד בגין האישומים 4-1, שגה בית המשפט המחוזי. כל אחד ואחד מאישומים אלו מתייחס לפגיעה בנערה נפרדת שגילה פחות מ-14 שנים, בתקופה שונה ובנסיבות אחרות. פגיעתו של המשיב בכל אחת מחמש הנערות – ניצבת בפני עצמה; הנזק שנגרם לכל אחת מהן – יצלק את נעוריהן, יתן אותותיו גם בבגרותן, והן ישאו אותו לעד; כל אחת ואחת מחמש נערות אלו – עולם ומלואו. מתבקש אפוא כי העונש שייגזר על המשיב יבטא הכרה עצמאית בגין הפגיעה בכל נערה ונערה. לא ניתן לראות בארבעת האישומים כ'אירוע אחד'; מה גם, שבית המשפט המחוזי ציין בשוגג כי המערערת עתרה לקביעת מתחם עונש אחד, בעוד שעיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי ההפך הוא הנכון והמערערת התעקשה על כך שייקבעו מתחמים נפרדים בגין כל אישום. "מעבר לכך, גם לאחר שבית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש אחד עבור ארבעת האישומים, גבולותיו של המתחם נקבעו באופן שהקל עד מאוד עם המשיב, מבלי סיבה גלויה. אזכיר, עסקינן במתחם אחד עבור ארבעה אישומים, הנושאים יחדיו ריבוי עבירות מעשה מגונה בקטינה שלא מלאו לה 14 שנים וריבוי עבירות גרם מעשה מגונה בקטינה שלא מלאו לה 14 שנים. הכיצד בגין ריבוי עבירות אלו נקבע מתחם העונש בין 12 ל-24 חודשי מאסר בפועל? באותה דרך מוקשית, פסע בית המשפט גם ביחס לאישום החמישי שבו נקבע המתחם בין 20 ל-32 חודשי מאסר בפועל. "אם לא די בדלות המתחמים כשלעצמם, אשר לא הולמים את חומרת מעשי המשיב; הטיבה המערערת להפנות לכך שהרף התחתון שנקבע למתחמים ניצב הרחק מהעונש המזערי הקבוע בצידן של עבירות המין שבהן הורשע המשיב. בעוד שהעונש המזערי הוא 21 חודשי מאסר בפועל בגין כל אחת מהעבירות שביצע המשיב במסגרת אישומים 4-1, זהו כמעט הרף העליון של המתחם הכולל; וביחס לאישום החמישי, העונש המזערי הוא 30 חודשי מאסר בפועל בגין כל אחת מהעבירות, גם הפעם בשיעור הסמוך לרף העליון של המתחם שנקבע. זאת, בניגוד להנחיות הפסיקה בעניין זה, כי ככלל הרף התחתון של המתחם אינו יכול להיות נמוך מהעונש המזערי הקבוע בחוק. "לא רק שבית המשפט המחוזי חרג מהעונש המזערי הקבוע בחוק, ללא סיבה ניכרת לעין, בראי חומרת מעשיו של המשיב; אלא שבית המשפט כלל לא נימק חריגה קיצונית זו בטעמים מיוחדים רלוונטיים, או בטעמים כלשהם, חרף הוראות החוק הברורות". את חוות הדעת העיקרית לקבלת ערעור המדינה כתב השופט חאלד כבוב, ואילו השופט עופר גרוסקופף הסכים איתו ועם הערותיו של אלרון. את המדינה ייצג עו"ד יוסף כנפו, ואת הנאשם - עו"ד עינת ברנע.