בדיון מיוחד בכנסת טענו בני משפחות החטופים והשבים כי המדינה אינה מספקת תמיכה מספקת - לא כלכלית ולא נפשית. "אנחנו נראים מחייכים, אבל איש לא יודע מה קורה מאחורי הקלעים", אמרה מירב לשם גונן, אמה של רומי גונן.
מירב לשם גונן, אימא של רומי גונן ששבה מעזה פצועה קשה, תיארה את הקשיים:
"המענה שניתן למשפחות השבים מבחינת תמיכה כספית - לא קיים. אנחנו עדיין לא חזרנו לשגרה, אני לא עובדת וקשה להחזיק את הבית. נצטרך פתרון, ובטח לשבים שחזרו אחרי למעלה מ-700 ימים."
לדבריה, התמיכה הפיזית לשבים עומדת על 4,000 ש"ח לשנה בלבד, בעוד הצורך הוא יומיומי. היא הוסיפה כי נאלצה לוותר על טיפול פסיכולוגי בשל העלויות: "המדינה צריכה לממן טיפולים פסיכולוגיים לטווח ארוך למשפחה כולה, במיוחד לאחים שנפגעו קשות."
"איפה המענה למשפחות החללים?"
חנה כהן, דודתה של ענבר היימן שהובאה לקבורה בשבוע שעבר, התריעה:
"המשפחה שלי לא תסיים את החיים שלה כהומלסית. אחי ששכל את הבת שלו קיבל 20% נכות - זה לא הגיוני. איפה המענה למשפחות של החטופים החללים? הם איבדו מקומות עבודה ולא יחזרו לעבודה."
בדיון השתתפו גם אסתר בוכשטב, אמו של יגב בוכשטב שנרצח בעזה, נעם עידן אחותו של צחי עידן, וגלעד קורנגולד, אביו של טל שהם ששב מעזה. לשם גונן חתמה את דבריה בבקשה: "להחזיר את כל 16 החללים החטופים."