הרפורמה האחרונה נועדה לאפשר ייבוא של מוצרים שנמכרים באירופה או שעומדים באסדרה האירופית, בלי חובת בדיקה במכון בדיקה ישראלי. להערכת משרד הכלכלה, הרפורמה כוללת 90% ממוצרי הצריכה הנמכרים בשוק הישראלי, תביא לחיסכון של 8%-16% בעלות הייבוא, ותוזיל את המוצרים ב-6,000 שקל בשנה למשפחה. אולם, ציבור היבואנים אינו מצוי בתהליכי הייבוא החדשים, והממונה על התקינה במשרד הכלכלה לא פרסם מסמך המפרט את מדיניות האכיפה שלו. אי-ודאות זו עלולה לפגוע במטרת הרפורמה, להפחית את מספר היבואנים ואת היקף הייבוא ולגרום לעיכובים במשלוחים - מתריע אנגלמן. זרוע האכיפה במינהל התקינה במשרד הכלכלה הייתה חסרה בכוח אדם עוד טרם כניסת הרפורמה האחרונה. משמעות החוסר מתחדדת לנוכח העובדה, שבשנים 2024-2023 מצא המשרד, כי 57% מהמוצרים שבדק לא עמדו בתקן הישראלי, ו-39% מתיקי המוצר בנמלים לא עמדו בדרישות הממונה על התקינה. הממונה פתח אשתקד 618 תיקי אכיפה על הפרת הוראות חוק התקנים, אך רק ב-47 תיקים הוטלו עיצומים כספיים ב-4.2 מיליון שקל - מתוכם נגבו בפועל 92,000 שקל בלבד.

גם הייבוא האישי באמצעות הסחר האלקטרוני (בו יש פטור ממכס לרכישות עד 75 דולר) לא מצליח להוריד את המחירים. על-אף הגידול המשמעותי בסחר זה, מ-16 מיליון חבילות בשנת 2020 ל-52 מיליון בשנת 2024, במגזרים רבים ומשמעותיים של מוצרי הצריכה לא חלו ירידות משמעותיות במחירים לצרכן, ובפרט בתחומים בהם קיימים יבואנים בלעדיים בעלי כוח שוק ניכר. בשנת 2016 הוכנסו שינויי חקיקה שנועדו לקדם את התחרות בייבוא הרכב, אבל למרות ההקלות שניתנו ליבואנים עקיפים, ליבואנים זעירים ולייבוא אישי, לא התפתחה תחרות של ממש בין יבואנים אלה ליבואנים הישירים. בשנת 2023 החזיקו היבואנים הישירים ב-97.4% מייבוא כלי הרכב, כך שספק האם השינויים ישיגו את מטרתם, מציין אנגלמן. המעבר לרכב חשמלי יכול להוות הזדמנות לכניסת יבואנים חדשים ולהקטנת הריכוזיות - אך בפועל היו אלה שישה יבואנים גדולים קיימים שקיבלו אישורים לייבוא רכב חשמלי. לאור כל אלו, אין פלא שרווחי 12 היבואנים הגדולים עלו ב-2022 ב-35% והגיעו ל-5 מיליארד שקל; הרווח מן המחזור הגיע ל-16.3% - זינוק של 5.5 נקודות אחוז.