המרצים במוסדות האקדמיים אינם נדרשים להכשרה סדורה ומקיפה בתחום ההוראה כתנאי להעסקתם, ורבים מן המוסדות אינם מקיימים הכשרה מינימלית למרצים חדשים - מוסר (21.10.25) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. הוא קורא לוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) ולמוסדות לשנות מן היסוד את תפיסתם לגבי ההוראה בהם. מבחינת הכללים של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), נדרשים תנאי סף להכשרה בתחום ההוראה לכל המרצים במוסד האקדמי והכשרות לשתי אוכלוסיות ספציפיות: מרצים חדשים ומרצים שקיבלו ציון נמוך בשאלון הסטודנטים. תנאי הסף קובעים, כי היקף ההכשרה למרצים חדשים יהיה לפחות 20 שעות בשנה הראשונה לעבודה במוסד, לכל חבר סגל חדש. על המוסד להבטיח השתתפות של כל מרצה בשמונה שעות הכשרה לפחות, אחת לשלוש שנים, בנושא איכות ההוראה. לגבי מרצים שקיבלו ציונים נמוכים קובעים תנאי הסף, כי על המוסד לקיים עבורם פעילות הדרכה פדגוגית, כגון מפגשים אישיים, ליווי, חניכה, סדנאות ייעודיות, תצפיות בשיעורים, תצפית עמיתים וכיו"ב. על ראש היחידה האקדמית הרלוונטית (דקאן, ראש בית ספר וכדומה) לקיים עימם שיחת משוב פרטנית לפחות פעם בשנה. בפועל, בכרבע מהמוסדות לא הייתה הכשרה למרצים חדשים, ומתוך המוסדות שקיימו הכשרה - רק ארבעה דיווחו על הכשרה בהיקף שנקבע בתנאי הסף. 41% מהמרצים ציינו בסקר שערך משרד המבקר, כי לא השתתפו בהדרכות בתחום ההוראה מטעם הפקולטות בשנים 2023-2021, וכשליש מהם לא השתתפו בהכשרות כאלה מטעם המרכז לקידום הוראה. אשר למרצים שקיבלו ציון נמוך, 80% מראשי המרכזים השיבו בסקר כי לכל היותר מחצית מהם השתתפו בהדרכה מקצועית או פדגוגית בתחום בשנת 2023. "בנסיבות אלה", אומר אנגלמן, "הידע הפדגוגי של המרצים והחשיפה שלהם לשיטות הוראה מתקדמות ולכלים חדשניים אינם מספקים, ואיכות ההוראה האקדמית אינה מיטבית". הוראה אקדמית איכותית ורלוונטית היא קריטית להכשרת דור העתיד ולהקניית הידע, המיומנויות והכלים הדרושים לו להשתלבות בשוק העבודה במאה ה-21, מדגיש אנגלמן. למרות זאת, בכל רמות מערכת ההשכלה הגבוהה - הוות"ת, הנהלות המוסדות והמרצים, באוניברסיטאות ובמכללות - אין מפנים די קשב ארגוני, זמן ומשאבים באופן מובנה ושיטתי להשקעה בקידום ובשיפור של איכות ההוראה. כפועל יוצא מכך, תהליכי ההוראה והלמידה אינם מיטביים. מודל התקצוב של ות"ת, הכולל את מרכיב ההוראה ואת מרכיב המחקר, ואשר על פיו מוקצה מרבית התקציב למוסדות (כ-70%), אינו קושר בין איכות ההוראה ובין תקצוב המוסד - למעט השימוש במדד יחס סטודנטים-לסגל, שגם לגביו יש תהיות אם הוא משקף נאמנה את איכות ההוראה - וזאת בשונה ממרכיב המחקר, אשר קושר בין האיכות המחקרית לתקצוב. אנגלמן אומר: "המל"ג והמוסדות נדרשים לשינוי תפיסתי - עליהם למקד את תשומת הלב של מערכת ההשכלה הגבוהה גם בהוראה האקדמית ולאמץ הזדמנויות לחדשנות בהוראה, ולא לראות בקידום איכות ההוראה משנית בחשיבותה לקידום המחקר האקדמי. הדבר חשוב במיוחד לנוכח השינויים בתפקידיה של מערכת ההשכלה הגבוהה - ממערכת שתפקידה העיקרי העברת ידע לסטודנטים, למערכת שתפקידה גם להקנות להם מיומנויות רלוונטיות ולהעצים אותם לקראת הצלחה בעולם שיוסיף וישתנה על-ידי טכנולוגיות חדשות. "מומלץ כי השינוי התפיסתי האמור יבוא לידי ביטוי ברמת המל"ג-ות"ת בתקציבים המוקצים לקידום הנושא, ובאופן מעשי בממשקי המל"ג מול המוסדות, לרבות מינוי גורם מתכלל לנושא במל"ג, קביעת סטנדרטים מעודכנים ורלוונטיים בתחום איכות ההוראה ומעקב אחר יישומם. ברמת המוסדות על השינוי לבוא לידי ביטוי בהשקעה במרכזים לקידום הוראה; בנקיטת פעולה למתן מעטפת תומכת בתחום ההוראה למרצים ובניית תהליכי פיתוח מקצועי מותאמים ורציפים; בתגמול אפקטיבי של המרצים עבור ההשקעה הנדרשת בשינוי שיטות ההוראה המוכרות להם ובעידכון תוכניות הלימוד להבטחת הרלוונטיות שלהן לצורכי הלומדים; ובהצבת ההצטיינות בהוראה כמרכיב מרכזי בשיקולי קידומם בדרגה, לצד המחקר, בפרט במכללות".