שכירי החרב היו מיותרים ומסוכנים, בלתי נאמנים, חנפנים בפני חברים ופחדנים בפני אויבים – כתב ניקו מקיאוולי. אבל 500 שנה מאוחר יותר, עסקיהם של שכירי החרב – "חברות צבאיות פרטיות" – פורחים, מספר אקונומיסט. עימותים יוצרים אומללות, אבל גם מגבירים את הביקוש. כאשר הקרן ההומניטרית לעזה נשלחה לחלק מזון ברצועה, היא הביאה איתה מאבטחים מחברת UG Solutions. כאשר רוסיה נזקקה לחיילים באוקראינה ואפריקה, היא פנתה לכוח וגנר. באוקראינה נלחמים גם שכירי חרב מקולומביה. ממשלת ארה"ב היא הלקוח הגדול ביותר של שכירי חרב בעולם המערבי. עסקי האבטחה נעים בין שומרים בקניונים לבין חיילים במלחמות. רבים מגיעים מאותו מאגר: חיילים לשעבר, בעיקר מכוחות מיוחדים. כל זרועות הענף התרחבו בעשורים האחרונים, כאשר ממשלות קיצצו את צבאותיהם והדרישה הפרטית גדלה. כעת הציפייה היא שהשיקום באוקראינה, אם וכאשר תסתיים המלחמה, יהיה טוב לעסקים כפי שהיה בעירק, שם נזקקו הקבלנים ועובדיהם לאבטחה צמודה. הענף מתחלק בין חברות גדולות וממומנות היטב, המגובות בידי קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים, לבין עסקים קטנים המחכים לעסקה משמעותית שלעיתים קרובות מאפשרת להם להימכר לחברה גדולה. חלוקה אחרת היא בין חברות דוברות אנגלית (בעיקר אמריקניות ואירופיות), דוברות רוסית ודוברות ספרדית (מדרום אמריקה ובמיוחד מקולומביה). כאשר ממשלות מתקשות בגיוס, החברות הפרטיות מספקות חלופה זולה, משום שאנשיהן אינם מקבלים את האימון, הפנסיות וההטבות שמקבלים חיילים. על-פי חישוב אחד, שכיר חרב אמריקני עולה שביעית מחייל אמריקני, ואילו בבריטניה השיעור הוא עשירית; הקולומביאנים הם עדיין במחיר מציאה, למרות שהם עולים רבע. למרות זאת, התנאים מושכים. שכירי חרב קולומביאנים משתכרים הרבה יותר מאשר בשירות הממשלה ותנאי מגוריהם משופרים. אנשי כוח וגנר באוקראינה קיבלו כפליים מאשר חיילים סדירים. גורם חשוב אחר הוא השליטה שלהם על חייהם, כי בניגוד לחיילים – הם יכולים לסרב להישלח למשימה מסוימת. החברות הפרטיות לרוב אינן מעורבות בלחימה רצינית, אלא מהוות "פתרונות לחימה", כהגדרתו של אולריך פטרסון מאוניברסיטת ליברפול. לדבריו, בשלב מסוים היו 50,000 שכירי חרב באוקראינה, בעיקר בעלי מיומנויות נמוכות וכדי להימנע מן הצורך בגיוס נרחב ברוסיה. הופעתם של שכירי חרב הפועלים עבור ממשלות הגבירה את ציותם לכללי המלחמה, מציין אקונומיסט, ומי שמפרים אותם מגיעים בעיקר ממדינות שאינן דמוקרטיות. עם זאת, גם חברות מערביות היו מעורבות באירועים שנויים במחלוקת: הקרן בעזה שכרה חברי כנופיית אופנוענים אמריקנית אנטי-מוסלמית. The Frontier Services Group האמריקנית חיסלה 17 עירקים ב-2007, וב-2023 הטיל עליה הממשל עיצומים לאחר שאימנה טייסי קרב סינים. רבים סבורים שהענף ימשיך ויתרחב, ולא תהיה לו בעיה למצוא את האנשים הדרושים. סיום המלחמה באוקראינה ישחרר אלפי חיילים קשוחים, שהתנסו בשימוש בטכנולוגיה החדישה ביותר, כמו כטב"מים תוקפים. ולדימיר זלנסקי אמר שממשלתו שוקלת להקים חברת שכירי חרב בבעלותה. חיילים אמריקנים ששירתו באפגניסטן מסיימים כעת את תקופת ההתאוששות, ויהיו זמינים לקמפיין התוקפני של ממשל טראמפ נגד קרטלי הסמים או להגנה על כורים עבריינים במדינות רעועות.