לראשונה בירושלים, נחשפה כתובת אשורית מתקופת בית ראשון - עדות היסטורית נדירה לקשרי הממשל בין ממלכת יהודה לאימפריה האשורית. הממצא התגלה בחפירות רשות העתיקות ועיר דוד, בסמוך לכותל המערבי, והוא כולל כתובת בכתב יתדות על גבי שבר חרס זעיר, המתוארכת לכ-2,700 שנה. הכתובת, שנכתבה באכדית, מתייחסת לעיכוב בתשלום מצד ממלכת יהודה לאשור, ועשויה לשקף נקודת חיכוך מדינית, אולי אף מרד מיסים, בדומה למרד חזקיהו בסנחריב המוזכר במקרא. החוקרים מציינים כי מדובר בממצא ראשון מסוגו בירושלים, המהווה עדות ישירה להתכתבות רשמית בין שתי הממלכות.

פרטי הממצא והמשמעות ההיסטורית

השבר, בגודל כ־2.5 ס"מ בלבד, התגלה במסגרת סינון עפר ב"חוויה הארכיאולוגית" בעמק צורים. ניתוח ראשוני מצביע על כך שמדובר בחלק מבולה מלכותית - טביעת חותם ששימשה לחתימת איגרת או משלוח רשמי מטעם חצר המלכות האשורית. הכתובת מזכירה תאריך יעד - א' בחודש אב - וכן תואר בכיר: "האוחז במושכות", קצין מרכבה בכיר במנהל האשורי. בדיקות פטרוגרפיות קבעו כי החומר ממנו יוצר החרס אינו מקומי, אלא הגיע ככל הנראה מאזור אגן החידקל, שבו שכנו ערי הבירה האשוריות נינווה, אשור או נמרוד. ממצא זה מחזק את ההשערה כי מדובר במסמך רשמי שנשלח מירכתי האימפריה האשורית לירושלים. לדברי ד"ר איילה זילברשטיין, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות: "הכתובת מספקת עדות ישירה להתכתבות רשמית בין האימפריה האשורית לבין ממלכת יהודה. היא מרחיבה את הבנתנו על עומק ההשפעה האשורית בירושלים ועל המעמד של השכונות החדשות שהתפתחו בסמוך למקדש באותה תקופה." הכתובת תוצג לראשונה ביום חמישי, 23 באוקטובר, בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה" של רשות העתיקות, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, בקריה הלאומית לארכיאולוגיה ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין בירושלים.