שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר, דחתה (22.10.25) את עתירתו של יונתן אוריך בנוגע לשימוע אליו זומן, לפני שיוחלט האם להגיש נגדו כתב אישום בפרשת המסמכים המסווגים. השימוע קבוע ל-30 בחודש, אם כי וילנר מציינת שניתן להניח שהפרקליטות תסכים לדחייה של מספר ימים אם ההגנה תזדקק לכך. אוריך טען, כי קיבל זימון קצר, ללא כתב חשדות וללא פירוט המעשים המיוחסים לו, ולכן אינו יכול להיערך כראוי לשימוע. עוד טען, כי ניתן לסניגוריו - בראשות עמית חדד, סניגורו של בנימין נתניהו - זמן מועט מדי להתכונן לשימוע. בשבוע שעבר דחתה וילנר את בקשתו של אוריך לצו ביניים שיקפיא את השימוע עד להכרעה, ובכך אותתה שגם העתירה עצמה תידחה. וילנר אומרת: "הלכה ידועה היא כי היקף התערבות בית משפט זה בשיקול דעתן של רשויות התביעה הוא מצומצם ביותר. כוחה של הלכה זו יפה לכל שלביו של ההליך הפלילי, ובפרט כאשר עסקינן בשלב מקדמי שבו טרם הוחלט על הגשת כתב אישום נגד החשוד. כפי שנפסק לא אחת, בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתן של רשויות התביעה אלא במקרים חריגים ונדירים, שבהם החלטת הרשות נגועה בשיקולים זרים; לוקה בחוסר סבירות קיצוני; או מקימה חשש לעיוות דין מהותי. לא מצאנו כי ענייננו עולה כדי מקרים חריגים ונדירים אלו". וילנר מוסיפה: "לא מוטלת על המשיבה חובה כללית למסור לחשוד בעבירה מסוג פשע, כבענייננו, טיוטת כתב אישום בטרם עריכת שימוע. הלכה עימנו, כי סעיף 60א לחסד"פ, שמכוחו מחויבת הרשות בעריכת שימוע, 'על-פי לשונו ואף תכליתו, אינו מקנה לחשוד זכות עיון בטיוטת כתב האישום'... מעיקר הדין, די כאמור ב'במשלוח פירוט של עיקרי העובדות וסעיפי העבירות בגינן נשקל להגיש כתב אישום, בצירוף מתן עיקר חומר החקירה'". ההודעה ששלחה הפרקליטות לאוריך עומדת בדרישות הקבועות בחוק ובפסיקה, וגם עיתוי השימוע מסור לשיקול דעתה. "חזקה על רשויות התביעה כי ככל שיתרשמו שאכן יש בכך צורך על-מנת לאפשר היערכות נאותה של ההגנה, יאפשרו דחייה קצרה של מספר ימים במועד השימוע", מוסיפה וילנר. השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין הסכימו עם וילנר.