ועדת הכספים דנה (22.10.25) בנזקי שנת הבצורת החריגה בצפון ובמחלוקת על הפיצוי: החקלאים הציגו ויתור יזום על עשרות אלפי דונם כדי להציל מטעים רב־שנתיים ודרשו 63 מיליון שקל, האוצר השיב כי "יש הנחה קבועה במחיר המים" וקרא לניהול סיכונים; היו"ר חנוך מילביצקי הורה לאוצר לעדכן בהחלטה לאחר ישיבת השר המיועדת, והתחייב לקיים ישיבת המשך. מנכ"ל אגודת "מים בגליל", ניצן דהן, תיאר "מצב קיצון" של פחות מ־50% משקעים וקיצוץ של כ־20 מיליון קוב בהקצאות: "יוזמת הקיצוץ מרצון שלנו עם החקלאים ובסיכום עם משרד החקלאות פירושה ויתור על כ־30 אלף דונם גידולי שדה והסטת מים למטעים. נטַלנו התחייבות מול המגדלים מתוך ציפייה לגיבוי מלא ולפיצוי מהמדינה". לדבריו, "הפיצוי הדרוש - 63 מיליון שקל - הוא תמורת אובדן הכנסה מלא בגין אי־גידול בקיץ 2025". משרד החקלאות מגבה את המהלך נציגי משרד החקלאות פארוק דבור ורם שדמון ציינו כי ההתערבות המוקדמת "מנעה קניבליזם בין החקלאים ונזק ארוך־טווח בהיקפים של מאות מיליוני שקלים". הם הוסיפו: "שלחנו לשר האוצר המלצה לתמרוץ כספי בהיקף דומה ל־63 מיליון שקל לשימור החקלאות בצפון". עוד אמרו כי "במרחב הצפוני מרכיב החקלאות מהותי, עד כדי כך שחלק גדול מהתוצר האזורי נשען עליה". האוצר: הנחה במחיר המים - וניהול סיכונים נציג משרד האוצר, אוראל פיין: "האזור הצפוני מנותק מהמערכת הארצית, ובהתאם החקלאים שם משלמים מחיר מים מופחת בשגרה ביודעם שבשנות בצורת המדינה לא תוכל להבטיח תוספות. ההשוואה ל־2018 אינה תקפה להקצאות תוספתיות. השר ידון בנושא בשבוע הבא". פיין הוסיף כי "יש לשקול גם פתרונות ארוכי טווח דרך תקציבים ייעודיים ולא רק מנגנון פיצוי מים". חקלאים: "לא אמרו למתיישבים במטולה - תסתדרו בלי מים" מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, תקף: "כשהתיישבו בקיבוץ דן, ברעם או במטולה, לא אמרו להם שאם לא יהיה מים - תסתדרו. בעמק החולה, שהוא מרחב אסטרטגי המשפיע על איכות המים הארצית, החקלאים מחויבים להשקות גם אם אינם מגדלים". לדבריו, "המדינה לא יכולה להותיר אותנו בלי תשובה ובוודאי לא אחרי שוויתרנו כדי למנוע קריסה רב־שנתית". ח"כ ינון אזולאי דרש ודאות: "אם לא היו מבצעים את הצעד הזה היו אומרים קטסטרופה. מאי עבר - ואין תשובה. תגידו כן או לא, מה יהיה בשנה הבאה". ח"כ אלון שוסטר התריע: "השיטה של לחכות לראות מה יהיה היא רעה אסטרטגית. התוספות נתפסות כקבועות, התנודות באמצע עונה ממוטטות תכנון". היו"ר, ח"כ חנוך מילביצקי, הנחה: "נבקש עידכון והחלטה לאחר ישיבת השר, ונקבע דיון המשך. נבקש גם צפי למועד החלטה קונקרטי". לדבריו, "החקלאים נושאים בנטל לאומי - המדינה חייבת לספק ודאות". הגזר השני: אגרות לעובדים זרים במסעדנות מוקדם יותר דנה הוועדה באגרת בקשה לעובדים זרים במסעדנות (כ־8,500 שקל לעובד). היו"ר מילביצקי מסר בפתח הדיון: "חסר העובדים הפלשתינים נכפה על בעלי המסעדות, ועלות העובד הזר יקרה בהרבה". מנהלת אגף עובדים זרים במשרד הכלכלה, שרה דיאמנט: "אנחנו תומכים בביטול או בהפחתה משמעותית של האגרה. העסקים הקטנים כבר סופגים עלויות גבוהות של ביטוח ומגורים. ההכרעה התקציבית - בידי האוצר". נציג האוצר, רום בר־אב, אמר: "במסעדנות חלק העובדים הפלשתינים קטן יחסית, ולכן ההשפעה הכוללת על הענף מוגבלת. ועדת המנכ"לים המליצה להפחית, אך העלות המשוערת לכלל המשק מגיעה למאות מיליוני שקלים עד מיליארד שקל. כל שינוי חייב להיבחן במסגרת תקציב 2026 לצד צעדים מאזנים". היו"ר ביקר את הפער בין ההצהרות למעשים: "לצערי אין יותר מדי ביצוע". הוא אף הטיל ספק ביכולת לטפל בנושא בתקציב 2026. במשרד הכלכלה השיבו כי "נלחמנו לקביעת המכסה, ונמשיך לדחוף לשיפוי האגרות". אילן זגדון, פורום המסעדות ובעל מסעדה בבאר שבע: "אני זכאי ל־12 עובדים ואני מוותר - אין לי 120 אלף שקל לשלם אגרות. נשארו 700 עובדים - מי יקבל? הרשתות עם ההון. בסוף עבדתי למען הגדולות ולי אין את מי להעסיק. לעובדים הזרים יש פנסיה מהחודש הראשון, דירה וביטוח - הם מרוויחים יותר מעובדים ישראלים. זה דוחף לעליית מחירים". בתום הדיון קרא היו"ר למשרד הכלכלה "להרים את הכפפה" ולארגן שיפוי של 50% מהאגרה מכספי המשרד, בסכום שלא יפחת מ־8.5 מיליון שקל, "עד למציאת פתרון תקציבי כולל". עוד אמר: "אילו שר האוצר היה רואה בכך חשיבות - הנושא כבר היה נפתר".