438,077,618 שקל - זהו הסכום שחויב עזבונו של עו"ד יעקב וינרוט המנוח להחזיר לאחים משה גרטנר ומנדי גרטנר בפסק הבוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין. הסכום שפסק אורנשטיין בחודש מאי עמד על 37.5 מיליון דולר בתוספת ריבית מורכבת, והסכום המדויק נחשף (22.10.26) בהחלטה של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, דוד זילר. היורשים - ובהם ארבעה עורכי דין המנהלים כיום את משרד וינרוט - טוענים, כי מימוש פסק הבוררות יוביל אותם לפשיטת רגל. במרכז המחלוקת עמדו הלוואות בסך 15 מיליון דולר, שנתנו האחים גרטנר לדן גרטלר (עימו יש להם סכסוך ענק וממושך) לפני 20 שנה ואשר לטענתם לא הושבו. השניים פנו לווינרוט, שייצג הן אותם והן את גרטלר, ולימים פרצה מחלוקת בין הצדדים. לטענת גרטנר, במהלך השנים מסר להם וינרוט, כי הוא שילם לגרטלר את הכספים שהעבירו לו. מאחר שגרטלר הכחיש את קבלת הכספים, הם פנו לווינרוט, שלדבריהם הציג להם אסמכתאות שלפיהן העביר לגרטלר 54 מיליון דולר. אולם, טענו האחים, בהמשך שינה וינרוט את גרסתו ו"בדה טענות שלפיהן הכספים שהם העבירו לו היו לתשלום שכר טירחתו ודמי ייזום שמגיעים לו". גרסתו של וינרוט, שהעיד בפני אורנשטיין לפני פטירתו, הייתה שהכספים שהעבירו גרטנר היו תמורת שכר טירחה ושכר ייזום שלו ושל בנו, שמואל וינרוט, ולא כחלק מהעסקות שלהם עם גרטנר. וינרוט אף טען שמגיעים לו כספים נוספים, ומכאן נולדה הבוררות. אורנשטיין דחה את גרסתו של וינרוט, כמו גם תביעה נוספת של גרטנר ותביעת שכנגד של וינרוט. האחים הגישו את פסק הבוררות לאישור, בעוד יורשיו של וינרוט ביקשו לבטל אותם. הם טענו שלא היה צד מהותי לבוררות ולא ניתן לחייבם בתשלום, שלא ניתן לחייבם בסכום העולה על היקף העיזבון, ושאורנשטיין עצמו קבע - בפסק בין גרטלר לגרטנר - שלמעלה ממחצית מהסכום הועברו לגטרנר. זילר קיבל את בקשת גרטנר וחייב את היורשים להפקיד 7 מיליון שקל כתנאי לבירור תביעתם. הוא מעיר, כי בהליך העיקרי יהיה צורך לבחון את טענת וינרוט נגד עירובם בהליך, שכן היא לא הועלתה במהלך הבוררות עצמה. לגבי הסתירה בפסקיו של אורנשטיין הוא אומר כי מדובר בהליכים נפרדים ולכן נטל ההוכחה בטענה זו הוא משמעותי. עוד הוא מציין, כי וינרוט לא שילמו עד כה דבר, לא פירטו מהו שווי העיזבון (אלא רק אמרו שהוא נמוך משמעותית מהסכום שנפסק) ולא הסבירו מדוע אינם משלמים.