במפגש שנערך בניירובי הציג הריסון לי, אדריכל פתרונות הבינה של וואווי באפריקה, את דיפ־סיק - מודל סיני שמאתגר את עליונות עמק הסיליקון. "דיפ־סיק כל כך חם, איש לא מדבר על שום דבר אחר", אמר למשתתפים, רובם נציגי חברות צעירות המחפשות דרכים זולות להפעיל ישומונים מבוססי בינה מלאכותית. כך כובשת דיפ־סיק את אפריקה - ההבטחה פשוטה: איכות של OpenAI, במחיר של עשירית. וואווי משלבת את המודל בשירותי הענן שלה, ומציעה להזנקים (סטארט־אפים) ולמשרדי ממשלה לפרוס אותו בענן או במחשוב מקומי. החיסכון העצום בעלויות החשמל והחומרה הופך את הבינה המלאכותית לנגישה באזורים שבהם משאבים מוגבלים - כמו רוב היבשת. אסטרטגיית סין אינה מכוונת לרווח מיידי, אלא להעמקת השפעה. כפי שתוכנית "חגורה וכביש" ביססה תשתיות פיזיות, כך הבינה הסינית נועדה לייצר תלות דיגיטלית. בעזרת קוד פתוח ומחירים נמוכים, וואווי, עליבאבא ודיפ־סיק מושכות אליהן יזמים, אוניברסיטאות ומוסדות ציבור. המודל של דיפ־סיק מאפשר לחברות כמו EqualyzAI בלגוס או Qhala בקניה לבנות עוזרים חכמים ושירותי לימוד בשפות מקומיות. העלות? פחות מ־3,000 דולר לחודש - לעומת 12 אלף במערב. "חגגתי כששמעתי על דיפ־סיק", אומרת שיקו גיטאו, מייסדת Qhala. "סוף־סוף בינה שניתן להרשות לעצמנו".