היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה (26.10.25) את תגובת המדינה לבג"ץ לקראת הדיון הקרוב בעתירות הגיוס, בעקבות צו על תנאי שניתן. בצו נדרשה המדינה לנמק מדוע אינה מוציאה צווי גיוס לתלמידי הישיבות בהיקף המתאים לצורכי הצבא, ומדוע אינה פועלת לאכוף את הצווים שכבר הוצאו. בתשובה שהוגשה נמסר כי סוגיית הוצאת הצווים התייתרה, שכן כבר הוצאו צווי התייצבות לכלל האוכלוסייה הרלוונטית. לפי נתוני המדינה, בשנת 2025 נשלחו כ-54 אלף צווים נוספים, בנוסף לכ-24 אלף צווים שנשלחו בשנת 2024. המדינה פירטה כי מתבצעות פעולות אכיפה שונות, בהן מעצרים במעברי גבול ומעצרים יזומים של מי שלא התייצבו לשירות. מתשובת היועצת המשפטית לבג"ץ עולה כי בעשרת החודשים האחרונים נעצרו בנתב"ג 251 משתמטים, ועוד 271 לא הורשו לצאת מהארץ. היועצת המשפטית ציינה כי מתנהל שיח מול המשטרה בנוגע למדיניות החדשה, ולפיה המשטרה אינה לוקחת חלק במאמץ מעצר העריקים - כלומר, כאשר נעצר אדם מסיבה אחרת ומתגלה שהוא עריק, המשטרה מזמינה את המשטרה הצבאית לטפל בו. הדיון קבוע בבית המשפט העליון ביום רביעי (29.10.25) בפני הרכב של חמישה שופטים: נעם סולברג (אב"ד), דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, ועופר גרוסקופף. הממשלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר הביטחון ישראל כ"ץ, מיוצגים גם הם על-ידי היועצת המשפטית לממשלה באמצעות מחלקת הבג"צים במשרד המשפטים. המדינה הודיעה כי פרטים נוספים יימסרו במהלך הדיון. בהתאם לבקשת נציגי כלי התקשורת, החליטו השופטים כי הדיון בעתירות הגיוס יצולם וישודר בשידור ישיר באמצעות לשכת העיתונות הממשלתית.