יונתן אוריך לא ייצא מן הארץ, לא יצור קשר עם מעורבים אחרים בפרשת קטרגייט ולא יוכל להיכנס ללשכת ראש הממשלה - כל זאת עד 10 בנובמבר. כך קובעת סופית (26.10.25) שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר, שדחתה את בקשתו של אוריך לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז. השופט המחוזי עמית מיכלס קיבל בחודש שעבר את ערעור המשטרה על החלטת נשיא בתי משפט השלום במחוז המרכז, מנחם מזרחי, שדחה את בקשתה להאריך את תנאי השחרור בערבות. מיכלס ציין, כי הבקשה לאיסור עיסוק אמנם לא נכללה בבקשותיה הקודמות של המשטרה, אך משמעותה אינה רבה, כי ממילא אסור לאוריך ליצור קשר עם המעורבים בפרשה - מה שמנע ממנו בפועל לעבוד עם לשכת ראש הממשלה וחברת הלובינג פרספשן, ששילמה את שכרו תמורת השירותים לקטר. וילנר אומרת, כי אין המדובר במקרה חריג המצדיק דיון בגלגול שלישי בתחום המעצרים, שכן בניגוד לטענתו של אוריך - לא נקבעה בעניינו הלכה חדשה ולא נגרם לו עיוות דין. החלטתו של מיכלס הייתה "קביעה פרטנית הנטועה עמוק בנסיבות המקרה הקונקרטי, שאינה מעוררת כל שאלה עקרונית; ודי היה בה כדי להוביל להטלת התנאי שעניינו איסור העיסוק". מיכלס אמנם התייחס גם למשקל שיש לייחס לכתב החשדות ולתכלית הקשורה לשיבוש חקירה, אך הדבר נאמר מעבר לנחוץ ולכן אין מקום לדיון נוסף בדברים. וילנר מוסיפה: "קביעת בית המשפט המחוזי כי יש להטיל על המבקש את תנאי איסור העיסוק, נובעת במישרין מחומר החקירה בפרשיות הנידונות, ולפיכך אינה מותנית בהסכמת המבקש לקיומו של 'חשד סביר'. ממילא, אף בהנחה שהקביעה שלפיה המבקש הסכים כי הראיות בפרשת הבילד מבססות חשד סביר נגדו מוקשית, אין בענייננו עיוות דין".