בשנת 2018 התייחס פרקליט המדינה דאז, שי ניצן, אל מנכ"ל וואלה דאז, אילן ישועה, כחשוד בתיק 4000. כך טוענים (26.10.25) סניגוריהם של שאול אלוביץ ואיריס אלוביץ, בבקשה מחודשת לפסול את הראיות רבות החשיבות שהופקו מהטלפון של ישועה במסגרת החקירה. שאלת מעמדו של ישועה היא רבת חשיבות, שכן אם החוקרים ראו בו חשוד - לא ברור מדוע לא נחקר באזהרה. יתרה מזאת: ההגנה טענה שבפועל הוא היה עד מדינה, שכן הייתה לו מעורבות ניכרת בעבירות המיוחסות לבנימין נתניהו ולבני הזוג אלוביץ בתיק 4000, והוא אף יצא נשכר בעשרות מיליוני שקלים מן העסקות של וואלה שאישר נתניהו כשר התקשורת. כבר בשנת 2021 ביקשו נתניהו ואלוביץ לפסול את הראיות שהופקו מהטלפון של ישועה - כולל שיחות עם אלוביץ בנוגע לסיקורו של נתניהו בוואלה - בטענה שהחיפוש בו נעשה ללא צו שיפוטי. התביעה השיבה, כי ישועה יזם את מסירת התכתובות לחוקרים ומכאן שהוא הסכים לתפיסת מאגרי המידע והחיפוש בהם. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הבקשה באומרו, כי גם אם היה פגם - הרי שהוא תוקן בדמות הסכמתו של ישועה. סניגוריהם של אלוביץ מבקשים מבית המשפט לדון מחדש בהחלטתו, וזאת בעקבות החלטת בג"ץ לפני חודשיים, ולפיה חיפוש בחומר מחשב (כולל טלפון) של חשוד יכול להיעשות רק על-פי צו, ואין די בהסכמתו של החשוד. מפסיקה זו עולה, כי אם ישועה היה חשוד בתיק 4000 - היו צריכים החוקרים צו מפורש, ולא די היה בהסכמתו כפי שפסק המחוזי. מאחר שפסיקת בג"ץ חלה רק על חשודים, מבקשים הסניגורים לבסס את הטענה שישועה היה חשוד. התביעה הכחישה שישועה היה חשוד, ובין היתר טענה: "לאחר עיון בחומרים שהמציא ישועה כעד, קיבלו הגורמים המוסמכים החלטה שלא לחקור אותו כחשוד גם בהמשך חקירותיו. ההכרעה הייתה שהאינטרס הציבורי מצדיק ויתור על העמדתו לדין וכפועל יוצא מכך על החשדתו". הסניגורים חושפים מזכר שאותו קיבלו לאחרונה על-פי צו של בית המשפט, ושאותו כתבה בפברואר 2018 ציפי גז, אז מנהלת מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך וכיום שופטת בבית משפט השלום בתל אביב. היא תיארה בו שיחת ועידה עם ניצן; ראש אגף החקירות והמודיעין דאז, יגאל בן-שלום; פרקליטת מיסוי וכלכלה דאז, ליאת בן-ארי ואחרים. כותרתו של המזכר היא "הפעלת אילן ישועה (להלן: 'הפקאן')" ונאמר בו: "התקבל אישור פ.מ [פרקליט המדינה] להפעיל את הפקאן. במסגרת זו אישר פ.מ לשוחח עם עורך דינו של הפקאן (עו"ד [אייל] רוזובסקי) ולומר לו כי אנו מעוניינים להפעיל את הפקאן באמצעות שליחת סמס/ווטצאפ לשאול אלוביץ. פרקליט המדינה אמר כי ככל שעורכי דינו של הפקאן יבקשו הסכם שיכלול חסינות מהעמדה לדין, יש לחזור לפרקליטות ולדון בכך אם כי הנטייה תהיה להסכים לכך". בבקשה נאמר: "חסינות מפני העמדה לדין ניתנת לחשוד בביצוע עבירה... המסמך שבית המשפט הנכבד הורה לאחרונה על חשיפתו, מפוגג את הערפל ומוכיח שבזמן אמת, ראו רשויות האכיפה בישועה חשוד בביצוע עבירת השוחד המיוחסת למבקשים ולרה"מ". הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד ז'ק חן, נועה פירר ושניר כלימי.