ארבעה מנושאי המשרה בגופים הקשורים לישיבת "עץ חיים" בירושלים יחזירו 4 מיליון שקל לקופת הפירוק של העמותה שניהלה את הישיבה. בית המשפט העליון דחה על הסף (28.10.25) את ערעורם של הנתבעים ואימץ במלואו את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט אביגדור דורות). חישוב News1 מעלה, כי הסכום כולל ריבית והצמדה הוא 5.2 מיליון שקל. הנשיא יצחק עמית והשופטות יעל וילנר וגילה כנפי-שטייניץ אומרים מעבר לנדרש, כי הערעור מופנה כלפי ממצאי עובדה ומהימנות, בהם לא יתערבו. קביעותיו של דורות מעוגנות בחומר הראיות, ובמיוחד בגרסה הראשונה שמסרו הנתבעים בפני המנהל המיוחד של העמותה, עו"ד רונן מטרי. הם שינו את גרסתם רק בדיון בתביעה, דורות דחה גרסה מאוחרת זו וכאמור אין עילה להתערב בפסיקתו. עץ חיים הייתה מן הישיבות החשובות בירושלים החל מראשית המאה ה-20, ומשכנה ההיסטורי ברחוב יפו (ליד שוק מחנה יהודה) הוא כיום פרויקט נדל"ן המצוי בבנייה. בראש הישיבה עמד הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי (מחבר "לוח ארץ ישראל" הנודע בציבור הדתי) והעמותה נוהלה בידי צאצאיו בשלושת הדורות הבאים. בשנת 1908 גייס הרב טוקצ'ינסקי תורמים להעתקת הישיבה מהעיר העתיקה לרחוב יפו, והללו כונו לימים "הקדש וולף", שמטרתו היחידה הייתה להחזיק את הישיבה. ההקדש נרשם כחוק רק בשנת 2008, לקראת מכירתו של המתחם ב-2009 ליזמים הנוכחיים. בתמורה קיבל ההקדש את מניותיה של חברת נווה שמחה, המפעילה בית אבות בירושלים ושבבעלותה גם מתחם בית הספר למל בירושלים (לשם עברה הישיבה). החברה אמורה הייתה להעביר את כל רווחיה לעמותת הישיבה, אך בפועל היא העבירה אותם לארבעת הנתבעים: יוסף טוקצ'ינסקי ואחיו צבי אריה טוקצ'ינסקי (בניו של הרב ניסן טוקצ'ינסקי ונכדיו של הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי), עו"ד יוסף שחור וחיים טוקצ'ינסקי (בנו של יוסף). בני משפחת טוקצ'ינסקי היו חברי ועד בנווה שמחה; יוסף וצבי היו חברי ועד בעמותה; חיים היה מזכיר העמותה; יוסף, צבי ושחור היו נאמני ההקדש; שחור היה מעורב בפעילות העמותה.