טיוטת מתווה הגיוס של יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ
בועז ביסמוט שנחשפה הערב (28.10.25) מעוררת סערה פוליטית ומשפטית. בעוד ביסמוט מנסה להחזיר את ההבנות שאליהן הגיע
יולי אדלשטיין ב"ליל אירן", במערכת המשפטית ובקרב חברי הכנסת נשמעת ביקורת חריפה על המתווה, שכולל עיצומים כלכליים מדורגים במקום גיוס חובה.
פערים מול הייעוץ המשפטי
היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, עו"ד מירי פרנקל־שור, אינה עומדת מאחורי נוסח החוק ותציג אותו לוועדה תוך הסתייגות שיטתית. בין ההסתייגויות המרכזיות: הדרישה להעלות את היעד הראשוני ל־5,760 מתגייסים - ולא 4,800 כפי שנקבע במתווה אדלשטיין - בטענה כי הנתון המקורי מתייחס לשנה שעברה. בליכוד מעריכים שניתן יהיה להתמודד עם הטענה, אך ההערכה המשפטית של פרנקל־שור צפויה להקשות על ההליך בוועדה. מי שתגן על החוק בבג"ץ תהיה היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, הנחשבת מתונה יותר משפטית. בקואליציה מעריכים כי קיימים סיכויים "לא גבוהים אך סבירים" לעבור את מבחן בג"ץ.
עיקרי השינויים במתווה
ביסמוט הסיר את רוב הסעיפים שהכניס אדלשטיין לאחר ליל התקיפה האירנית, ובראשם הדרישה למכסה קרבית. במקום זאת, השירות האזרחי־ביטחוני - כגון בזק"א או מד"א - ייחשב כחלק ממכסת השירות (עד 10% מהרף המינימלי לגיוס לשירות סדיר). גם ההגדרה של "מיהו חרדי" הוקלה, וכעת מדובר במי שלמד שנתיים בישיבה ולא שלוש. בטיוטה החדשה בוטלה דרישת טביעות האצבע בישיבות, ואיסור הוצאת רישיון נהיגה יחול רק על משתמטים חדשים. בנוסף, איסור היציאה מן הארץ יהיה עד גיל 26 - לאחר מכן תתאפשר יציאה, בהתאם לנימוק משפטי כי אין להגביל תנועה לצמיתות.
עיצומים מיידיים על מי שיש לו צו ולא מתייצב
מי שמחזיק צו גיוס ונמנע מהתייצבות יישא ב
עיצומים מיידיים: איסור יציאה מן הארץ, שלילת רישיון נהיגה עד גיל 23, שלילת מלגות לסטודנטים, ואיסור עבודה במשרות ייצוג הולם בשירות הציבורי. לעניין יציאה מן הארץ ורישיון הנהיגה תוקם
ועדת חריגים, שבמתווה ביסמוט יושבים בה קצינים בכירים בדימוס וגם
נציג ועד הישיבות בארץ ישראל - בשונה מן המתווה הקודם שבו היו רק נציגי צה"ל והרבנות הצבאית.
שלבי העיצומים המדורגים
- לאחר השנה הראשונה - שלילת הזכאות לסבסוד מעונות יום ולהשתתפות בתוכניות דיור בהנחה.
- בתום השנה השנייה - שלילת הזכאות לסיוע כספי ברכישת דירה.
- בשנה השלישית - שלילת הנחה או פטור ממס רכישה (החלטה סופית בין חלופות ההנחות טרם נקבעה).
הגדרת היעדים והפטור
מודל היעדים גמיש יותר ממסלול אדלשטיין: בשנתיים הראשונות הדרישה היא לעמידה של
75% מהיעד, ובשנה השלישית
80%; רק מתחת ליעדי סף אלה תישלל תמיכת המדינה בישיבות - לעומת 95-100% אצל אדלשטיין. בטיוטה עצמה נקבעו מדרגות מספריות ליעד המינימלי לשירות סדיר:
4,800 בשנת הבסיס,
5,760 בשנה שלאחריה,
6,840 בשנה השלישית,
7,920 בשנה הרביעית, ומ־שלב מתקדם - לפחות
50% ממחזור בני הגיוס החרדי לשירות סדיר; עד
10% מן היעד ניתן להשלים באמצעות שירות אזרחי־ביטחוני.
החוק מוצע כהוראת שעה: אם בשלוש שנות גיוס רצופות לא יושג
לפחות 85% מן היעד הכולל - תוקפו יפקע והממשלה תידרש להגיש הצעת חוק חדשה.
עיצומים וכלי אכיפה כלפי ישיבות
מעבר להפחתת תמיכות בשל אי־עמידה ביעדים, נקבע מנגנון
עיצומים כספיים מנהליים נגד בעל תפקיד בישיבה שמוסר תצהיר שאינו מתקיים בפועל (לרבות קנסות והליכים כספיים מדורגים), כדי למנוע החתמה כוזבת והסתרת הפסקת לימודים.
מאבק פוליטי על גב החוק
החוק החדש נחשב ל"פשרה רכה" לעומת מתווה אדלשטיין, אך לא שינוי מהותי בעקרונותיו. עם זאת, גורמים בליכוד תוקפים את ההקלה לחרדים. ח"כ
דן אילוז: "זה לא חוק של הליכוד - זה חוק של
ש"ס... מי שמשרת - מקבל הטבות מהמדינה; מי שלא משרת - לא. בכל מגזר, מהיום הראשון, ולכל החיים. נקודה".
ח"כ יולי אדלשטיין: "כשאני רואה את החוק אני מבין שצדקו אלה שהדיחו אותי - אין לי את הכישורים לייצר קומבינת השתמטות במקום חוק גיוס, ועוד בעיצומה של מלחמת קיום, כשחיילי המילואים קורסים".
גם באופוזיציה לא חוסכים ביקורת.
יאיר לפיד: "זה חוק השתמטות מחפיר על מלא... בממשלה הבאה כל חרדי שלא יגיע לבקו"ם - לא יקבל שקל אחד מהמדינה".
ביהדות התורה דורשים לבטל את
עיצומי המעונות שנועדו לעודד גיוס, כתנאי לתמיכתם ברפורמת התקשורת של השר
שלמה קרעי; במקביל קודמה הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. במקביל לעצרת החרדים צפויה ביום חמישי הפגנה של ארגוני מילואים בעד גיוס שוויוני.
טיוטת מתווה ביסמוט מבקשת לרכך התנגדויות באמצעות עיצומים כלכליים מדורגים, שירות מותאם והכרה בחשיבות לימוד תורה - אך משמרת מחלוקות מהותיות עם הייעוץ המשפטי, עם חלקים בליכוד ועם ציבור המשרתים. היא מתונה יותר מהטיוטה האחרונה של אדלשטיין, אך במבחן היעילות - ייתכן שתשמר את דפוסי העבר תחת מעטה חדש של עיצומים.