אורן הסבירה את המדיניות הרכה: "מתוך הבנה שאנחנו רוצים חיילים ולא כלואים, ומתוך הבנה שמדובר באוכלוסייה בהיקף גדול שבמשך עשרות שנים לא התגייסה לצה"ל, ושיש צורך בהתאמה תרבותית של הצבא לאוכלוסייה הזאת". ברק-ארז אמרה כי נכון שהדגש הוא על חיילים ובמיוחד לוחמים, ו"הבעיה היא שאין תוצאות ברמת החיילים". אורן: "גורמי הצבא שותפים לתסכול של כבודה, שהתוצאות אינן משביעות רצון, בלשון המעטה". מינץ ציין, כי על-פי נתוני המדינה - בשנת 2024 הוצאו 24,000 צווים וחוילו 422 מהחרדים, דהיינו התייצבו 5% וחוילו 1.2%. אורן השיבה, כי כעת מדובר על גיוס של 2,940 חרדים [12%] שהפכו לחיילים. סולברג: "יש הערכה רבה למה שנעשה בצבא, אבל כתבי אישום רחוקים בשרשרת ורוצים חיילים, ובסופו של דבר מגיעים לתוספת של מאות אחדות - מזדקר הצורך בצעדי אכיפה יעילים מחוץ לצבא שיביאו לתוצאות. הצבא זקוק עכשיו ל-12,000, עכשיו, היה צריך אתמול 12,000". וילנר: "אבות לילדים, בעלי משפחות, שירתו למעלה מ-500 ימים מאז תחילת המלחמה. הצורך הוא אקוטי, עכשיו! לא מספיק שצה"ל מכיר בזה, צריכים עוד גורמים". ברק-ארז: "גבירתי מייצגת את המדינה כולה. לצד המחמאות לצבא, שלא בטוח שכולן מוצדקות, אנחנו לא צריכים להיכנס לנבכי המדינה. אנחנו צריכים לראות תוצאות". וילנר: "לנו, כלומר לציבור, חשוב לראות גיוס כדי להפחית את הנטל. צריך אכיפה שתביא תוצאות; לא מתפקידנו להגיד מה". בתשובה לשאלות השופטים אמרה אורן, כי מספר החרדים המתגייסים כיום נמוך מיכולת הקליטה של צה"ל; אשתקד אפשר היה לקלוט 1,000 נוספים. גרוסקופף העיר, כי המשמעות היא - שהשר ישראל כ"ץ לא דייק כאשר טען שאין מקום לצעדי אכיפה נוספים בשל העדר יכולת קליטה. אורן אמרה כי המשטרה הבהירה שמבחינה מעשית אין לה משאבים לעמוד במטלת המעצרים, וכי בשבוע הבא תתקיים ישיבה במטרה לטייב את הממשק בין צה"ל למשטרה. ברק-ארז: "יש בשורה לכל המשתמטים, שהמשטרה לא אוכפת בכל המגזרים". אורן: "זה לא מה שאמרתי. הקושי הזה עתיד להיפתר בימים הקרובים". בשנת 2025 היו 885 עיכובים במעברי הגבול ובעיקר בנתב"ג, מתוכם נעצרו 251 - מסרה אורן, כ-300 נמנעה יציאתם מן הארץ והאחרים הורשו לצאת מהארץ. היא לא מסרה כמה מבין אלו היו חרדים וכמה מן העיכובים היו בתקופת החגים. יצוין, כי העצורים משוחררים לאחר שבועות בודדים.