ח"כ אושר שקלים נימק: "לתקן כשל מערכתי חמור בתפקוד תאגיד השידור שפועל ללא מועצה אפקטיבית. מתוך 12 חברים נותרו 5, ולפי החוק אי-אפשר לתפקד עם פחות מ־7". לדבריו, "שר התקשורת יקבל הצעות מארגונים מקצועיים, יבחר מועמדים שיובאו לאישור הוועדה לאישור מינויים ומשם לאישור הממשלה. התבחינים המקצועיים נשארים זהים - משנים רק את האיך, לא את המי. המצב הנוכחי, שבו אין פיקוח על התאגיד, מסוכן יותר לדמוקרטיה. חייבים להחזיר פיקוח ציבורי אמיתי".

ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) טענה: "ניסיון בוטה ואגרסיבי נוסף להשתלט על השידור הציבורי. השר רוצה להיות העורך הראשי, המו"ל והמפיץ של תעמולת הליכוד. ועדת האיתור שהשר מינה לא הפכה ליס־מנית שלו, אז הוא פיזר אותה". ח"כ אלון שוסטר הוסיף: "הצעת חוק מיותרת שבדרך לא ראויה מבקשת לפתור מצב שהשר יצר".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הזכירה: "את חוק התאגיד הליכוד הביא, ויצא גוף תקשורת בריא שהתנתק מעטיני הפוליטיקה. עכשיו רוצים להחזיר את הלפיתה. אם אתם רוצים לשלוט בתקשורת - טעיתם במדינה".

ח"כ גלעד קריב (העבודה) תקף: "להצעה יש משמעות אחת - השתלטות פוליטית מלאה וחיסול השידור הציבורי בישראל. אתם אוהבים רק כלי תקשורת בסגנון ערוץ 14. זאת מהפכה משטרית על סטרואידים".

מנכ"ל התאגיד גולן יוכפז מחה: "הרקע לדיון הוא מועצה שלא מתפקדת מזה כשנה - אבל זו טענה שדומה לסיפור על ילד שהרג את הוריו ומתלונן שהוא יתום. כל הכנסה של חבר פוליטי למועצת הפיקוח של התאגיד כמוה כהריסת השידור הציבורי".

היו"ר ביטן ציין: "הטענה המרכזית - חסר גיוון, והמועצה מתעלמת מהחוק בעניין הזה. בעוד שבועיים נגיש הצעות חוק לתיקון התאגיד. נתלבש על המסגרת של הצעות אחרות, והתיקונים יהיו כאלה שיעברו בבג"ץ. אחרי 12 שנה אפשר לעשות תיקונים". עוד הקשה: "מה העמדה אם רק יו"ר התאגיד ימונה על-ידי הממשלה?".

נציגת משרד המשפטים, עו"ד עדי ליברוס, השיבה בזהירות: "לא יכולה להתייחס בשליפה. יושב-ראש המועצה הוא לא סתם עוד מישהו". עו"ד ליברוס פירשה: "ההצעה פוגעת באופן קשה וחמור בעצמאות תאגיד השידור, ומביאה לפגיעה חמורה בחופש הביטוי והעיתונות. היא מניחה תשתית להפוך את התאגיד לגוף שידור מטעם הממשלה. זו הצעה שאין לה מקום במדינה דמוקרטית... בהינתן עוצמת הפגיעה כשאין תכלית - ההצעה לא עומדת באמות המידה החוקתיות". לדבריה, "עמדתנו לא התקבלה בוועדת השרים לחקיקה".

נשיא מועצת העיתונות, השופט בדימוס חנן מלצר: "שלוש פעמים השר מינה יושבי ראש לוועדת האיתור וברגע שלא פעלו לפי רצונו - ביקש לפטר. מי שמונע מצב לא יכול להסתמך עליו. יש גיוון בתאגיד. מה רוצים כאן? שרק אילה חסון תשדר? ההצעה הזו גרועה, פוגעת בחופש העיתונות ובעצמאות התאגיד. אתם לוקחים את הרע מכל הדוגמאות - מפולין ומרוסיה. אין מקום לקדם - יש לגנוז". ח"כ שקלים עקץ: "תחנת שידור צבאית יש במדינות כמו אירן וקוריאה הצפונית - ואני לא רוצה להידמות אליהן". ח"כ טל מירון התפרצה מנגד: "הפצצתם את תאגיד השידור באירן, והמטרה הבאה היא תאגיד 'כאן'".

יו"ר ארגון העיתונאים, חיים הר זהב: "בקיץ יש מונדיאל ולפניו אירוויזיון. ההצעה לא עושה טוב לעם ישראל ותביא להתנגשות שבסופה היא לא תקודם". כשננזף בידי היו"ר, השיב לח"כ שקלים שתהה על שביתות: "לא. אנחנו נגיד שאתה עשית את זה". היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, עו"ד אלעד מן, הדגיש: "המשבר במועצת התאגיד התחיל בממשלה הקודמת כשלא רצו למנות, והוגשה עתירה למינוי שלוש חברות מועצה - שתיים מונו. קרעי יכול לחתום על מינוי עליזה חממה דיין ולהחזיר את המועצה לתפקוד". ראש מטה מנכ"ל משרד התקשורת, אריאל שטיינר: "בעת העלאת ההצעה לוועדת השרים עמדה הלשכה המשפטית הייתה שיש קושי - היא אינה משתלבת עם חוק השידור הציבורי. לאחר בחינת השיקולים - גיוון, יעילות ותפקוד, עצמאות ואחריות הממשלה לציבור - השר וועדת השרים תמכו. מרגע המינוי חברי המועצה עצמאים, לא כפופים לממשלה. אם מועצת הרשות השנייה מפקחת על ערוצים פרטיים - ודאי שראוי פיקוח על כספי ציבור".

היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד איתי עצמון: "יש בהצעה קשיים משפטיים משמעותיים מאוד - בעיתוי על-רקע עתירות למינוי חברי מועצה, ומהותית בשל חשש לפגיעה בעצמאות התאגיד ולמעורבות פוליטית בניהולו". על רעיון למנות רק יו"ר במנגנון שונה אמר: "צריך לבחון". היו"ר ביטן סיכם: "אשקול ברצינות את מינוי היו"ר. אם אחליט - אביא לדיון".