פעילותו בזמן מלחמת חרבות ברזל של הקבינט הכלכלי, בראשות שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, הייתה דלה מאוד. הוא הפגין אוזלת יד ולא מילא את התפקיד שהטילה עליו הממשלה בשבוע השני של המלחמה - לטפל בכל ההיבטים האזרחיים הנוגעים למלחמה. כך קובע (4.11.25) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח נוסף בסדרת הדוחות על המלחמה ואחד החשובים שבהם. הקבינט אמור היה לעסוק בין היתר בהבטחת רציפות תפקודית אזרחית, לרבות בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה והביטחון התזונתי; לטפל במענה הכלכלי לבעלי עסקים ולעובדים; ולרכז את הטיפול במאות אלפי תושבים שפונו או התפנו מבתיהם, וכל זאת בתקופה שבה החברה והכלכלה שרויים במשבר נרחב ועמוק, אשר בא לידי ביטוי בין היתר בהורדת דירוג האשראי של ישראל. אנגלמן מצא, כי פעילות דלה של הקבינט הכלכלי הייתה נחלתן של ממשלת בנט-לפיד (אז עמד בראשו אביגדור ליברמן) ושל ממשלת נתניהו הנוכחית עוד לפני המלחמה. מאז שנת 2003, פחת מספר החלטותיו של הקבינט ב-90% והוא קיבל חמש בשנה בלבד. הרוב המכריע של ההחלטות היו בנושאים נקודתיים ועל-פי חובה חוקית, ולא בצורה יזומה במטרה לקדם נושאים רוחביים. במקביל, עלה בצורה חדה שיעור ההחלטות שהתקבלו ללא דיון, עד ל-100% מהן בממשלת נתניהו הקודמת, 50% בממשלת בנט-לפיד ו-25% (אחת מתוך ארבע) בממשלה הנוכחית. השתתפות חברי הקבינט בדיוניו הייתה חלקית בשתי הממשלות האחרונות; רק שבעה מבין 19 השרים השתתפו בכל חמש ישיבותיו באוקטובר-דצמבר 2023. עוד מראה אנגלמן, כי בשתי הממשלות האחרונות לא פעלו הקבינטים הכלכליים להכנת המשק לשעת חירום, למרות לקחי הקורונה, ולא עסקו בחלוקת מענקים בשעת משבר, במדיניות החופשה ללא תשלום וברשת ביטחון לעסקים. הקבינט הנוכחי לא דן בנושאי ליבה כלכליים וחברתיים, ובמיוחד הורדת הדירוג בשל הרפורמה המשפטית ויוקר המחיה. המצב החמיר דווקא כאשר הקבינט היה נחוץ ביותר - אחרי 7 באוקטובר. בחודשיים הראשונים של המלחמה הוא התכנס רק חמש פעמים, ובשנה שלאחר מכן - לא התכנס כלל. הוא קיבל רק ארבע החלטות בנוגע לניהול המלחמה: על הקמת מינהלת תקומה, על הנחות בארנונה למפונים ולחטופים, על המלצות לקבינט המדיני-ביטחוני בנוגע לאי הכנסת פועלים מיהודה ושומרון ועל הטמעת שיטות בנייה מתקדמות. הוא לא קיבל אף החלטה בנוגע למתן מענה כלכלי לעסקים ולעובדים; תיאום היוזמות האזרחיות והקשר ביניהן לבין הממשלה; והסברה ותיווך של פעולות הממשלה האזרחיות לאוכלוסייה. אנגלמן מדבר גם על כשלון הקמת המשל"ט האזרחי ומינוי הפרויקטור לריכוז עבודת הקבינט הכלכלי. המשל"ט הראשון נסגר בסוף ינואר 2024, לאחר שלמעשה לא מילא את תפקידיו: גיבוש תמונת מצב יומית ובחינת הצרכים לשם איתור נושאי ליבה לדיון בקבינט ומעקב אחרי ביצוע החלטות הקבינט. עקב כך נותרו נושאים בין-משרדיים רוחביים, כמו למשל הסיוע ליישובי הצפון, ללא טיפול הולם.