מלחמת חרבות ברזל והשלכותיה הכלכליות על המשק הישראלי שיקפו את העדר ההיערכות המקדימה של המדינה לאירועי חירום, ובכלל זה העדר תוכניות מגירה כלכליות מותאמות לתרחישי החירום השונים, ובפרט לתרחיש של מלחמה מתמשכת. כך קובע (4.11.25) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח נוסף על המלחמה. פער זה מתחדד נוכח העדר כל רזרבה תקציבית ייעודית לשעת חירום בתקציב המדינה לשנים 2024-2023, שאותה ניתן היה לממש מיד לטובת צרכים צבאיים ואזרחיים. היערכות כלכלית לשעת חירום עשויה לשמור על יציבות הכלכלה, לאפשר התמודדות עם אתגרים פיסקליים ומוניטריים, ולשמור על גישה לשירותים ומשאבים בזמן חירום, הוא מדגיש. אנגלמן מזכיר, כי ישראל מתמודדת לעיתים קרובות עם אירועים ביטחוניים וחשופה לסיכונים אחרים, כמו מגיפות ורעידות אדמה. לכן, המדינה נדרשת להיערך לאירועי חירום, משברים ואסונות שעלולים לסכן חיי אדם ולפגוע במידה ניכרת באורחות החיים, בתשתיות הלאומיות, ביכולת הביטחונית ובחוסן הלאומי. גיבוש התקציב הנוסף לשנים 2023 ו-2024 התעכב באופן משמעותי, למרות הצורך בגיבושו המהיר נוכח צורכי המלחמה. עיכוב זה נבע בין היתר מאי-הסכמות בין הדרג המקצועי לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ, וצוותו בדבר המנגנון המתאים לגיבוש תקציב המלחמה, השימושים הנדרשים וכן המקורות למימון הוצאות המלחמה האזרחיות במסגרת התקציב הנוסף לשנת 2023 והיקפם. עובדה זו השפיעה גם על לוחות הזמנים לגיבוש התקציב הנוסף לשנת 2024. בשני התקציבים הנוספים לא ננקטו צעדים מרסנים משמעותיים, ובין היתר לא נעשה קיצוץ משמעותי יותר בכספים הקואליציוניים ולא הוקטן מספר משרדי הממשלה.

קושי בקבלת תמונת המצב

בנובמבר 2023 החליט סמוטריץ' להסב 1.6 מיליארד שקל מתוך הכספים הקואליציוניים לצורכי המלחמה; בפועל הוסבו רק 860 מיליון שקל. על-אף הצהרתו של סמוטרי, לפיה תקציבים שאינם נוגעים לפעילות הליבה של המשרדים ושמטרתם אינה חיונית למאמצי המלחמה או לחוסן הלאומי של העורף יוסטו לטובת צורכי המלחמה, כספים קואליציוניים רבים לא קוצצו או קוצצו בהיקף נמוך, וחלק מהם אף הוגדלו לאחר פרוץ המלחמה - מצא אנגלמן. בשל מצב זה, נאלצה הממשלה אשתקד לפרוץ מספר פעמים את תקרת ההוצאה התקציבית המותרת בחוק, בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, ואת שיעור הגירעון התקציבי, על-מנת לעמוד בהוצאות המלחמה. למהלכים אלה, הכוללים העלאות ניכרות במיסים, יש השפעה שלילית בשווקים, והם באים לידי ביטוי בתשלומי הריבית הגבוהים ששולמו ושישולמו בשנים הבאות, על חשבון משאבים שניתן יהיה להפנות לטובת אזרחי המדינה ומשקי הבית. אנגלמן מתריע: נוכח הגידול הניכר בהוצאות הביטחוניות והאזרחיות בגין המלחמה, השפעת הירידה בדירוג האשראי על תשלומי הריבית, היקף החוב של הממשלה והעלייה ביחס החוב לתוצר, ומאחר שלא נעשו די התאמות מספקות בתקציב 2024, עלול להיפגע חוסנה הפיסקלי של המדינה. הביקורת העלתה גם ליקויים בשיטת הניהול הנוכחית של הקצאת תקציב המלחמה, ביצועו והבקרה על מימושו. הדבר עלול להקשות על מקבלי ההחלטות לקבל את תמונת המצב המלאה ואת הנתונים הרלוונטיים לפני קבלת החלטות שיש להן השפעה רבה, הן על היכולת להשיג את יעדי הממשלה בנוגע לתקציב המלחמה והן על כספי הממשלה המוקצים להשגתם. אנגלמן מזכיר, כי בספטמבר אשתקד העריך בנק ישראל, כי עלות המלחמה בשנים 2025-2023 תהיה 250 מיליארד שקל. שורה של אינדיקטורים הורעו מאז פרוץ המלחמה: דירוג האשראי של ישראל ירד, היחס חוב-תוצר עלה מ-61.4% ל-69%, הגרעון התקציב עלה ביותר מ-50% והגיע ל-6.8% תוצר ותחזית הצמיחה ירדה. לכן, על סמוטריץ' "לקיים בחינה עתית בהשתתפות כלל הגורמים המקצועיים, בתוך משרד האוצר ומחוצה לו, לגבי הצעדים הנדרשים לצורך חיזוק חוסנה הכלכלי של המדינה, לרבות נקיטת צעדים מעודדי צמיחה שיביאו לשיפור במצבה הפיסקלי של המדינה ולחיזוק מחויבותה לפירעון חובותיה".